פרידריכסהיין

כאשר רגליהם של הבוהמיינים האמיתיים נדחקו על ידי הבורגנים שהחלו לעבור לגור ברובעים מיטה ופרנצלאואר ברג בסוף שנות התשעים, ובהתאם מחירי הדירות בורבעים אלו החלו לנסוק, עברו אנשי הבוהמה עוד מזרחה לכיוון פרידריכסהיין.

 

חלקי הרובע הזה נעים במראם בין "Plattenbau" – בנייני מגורים עגומים ומדכאים מהתקופה הקומוניסטית שעתה נחשבים לשיא אופנת הרטרו, ושכונות שבהן בניינים משופצים ונאים בעלי חמש קומות שזורים יחד עם המבנים השכנים המתפוררים בעזרתם של ציורי גרפיטי שמרוססים על כולם ללא אפליה.

 

כשנמצאים כאן ניתן לדמיין כיצד נראו החיים במזרח גרמניה, אך המגבלות של השלטון הקומוניסטי הן בגדר זיכרונות רחוקים ואפלים לאוכלוסייה הצעירה והתוססת של פנקיסטים, סטודנטים ועוד טיפוסים אלטרנטיביים.

 

לכיוון מזרח משתרעת שדרת קרל מרקס – שמשני צדדיה נבנו בנייני דיור ציבורי – שהייתה התשובה הקומוניסטית לשדרות שאנז אליזה בפריז.

 

לאורך גדות נהר השפרה, גלריית איסט סייד ברחוב מולנשטרסה (Mühlenstrasse), ששוכנת על שפת הגדה הצפונית, היא החלק הגדול ביותר שנותר מחומת ברלין.

 

מכיוון שאוכלוסייה צעירה וטרנדית החליפה את הפועלים שחיו כאן בעבר, התפתחה כאן סצנת בילויים מלאת חיים בסביבת הכיכר Boxhagener Platz, במיוחד לאורך הרחוב Simon-Dach-Strasse, שם רבים מעבירים את ימיהם (ולילותיהם) בברים, במסעדות ובבתי הקפה הרבים.

 

VideoPlayer
 

כתבות אחרונות על פרידריכסהיין