דרזדן

ב-13 לפברואר 1945, העיר דרזדן – אחת הערים היפות בגרמניה- עלתה בלהבות. העיר הוצפה בניצולים ורבים מאוד נספו בשריפה. במשך חצי מאה, נשארה העיר דרזדן בהריסות, מנותקת מהעולם המערבי. אולם, במשך ההשנים לאחר סיומה של המלחמה הקרה, הצליחה העיר לעבור שחזור מפרך. אמנם יש בה צלקות רבות מתכנון לקוי של הקומוניזם ומהפצצות, ולמרות שרבים מאוצרותיה נעלמו, יש עוד הרבה אוצרות נוספים: בית אופרה מצוין, ארכיטקטורת בארוק יפהפייה ואוסף רנסאנס מהטובים בעולם.

 

ברגע שהמלחמה הסתיימה, התקבלה ההחלטה לבנות מחדש את דרזדן בדיוק כפי שהייתה, אבל בגלל האידיאולוגיה והמחסור בכסף, גרמניה המזרחית לשעבר לא יכלה ליישם את הפרויקט הזה. לכן במשך יותר מ-45 שנים, עד נפילתה של חומת ברלין, המרכז של דרזדן נותר הרוס. 

 

השחזור הכי מרשים בדרזדן הוא של הקתדרלה הפרוטסטנטית של דרזדן - כנסיית הגבירה (Frauenkirche). במשך 50 שנה היה המקום בהריסות, אך כיום הוא שוחזר לגמרי ועומד כפאזל של אבנים מסותתות חדשות ומקוריות. המזבח בלבד שוחזר מכ-200 חתיכות.

 

משמעות המילה Neustadt היא "העיר החדשה", אך למעשה אין כאן שום דבר שהוא חדש יותר מהמאה ה-18 וכיוון שנפלו כאן פחות פצצות, החלק הזה אף יותר ותיק מה-Altstadt ("העיר העתיקה") אליו מגיעים רוב האנשים. אין הרבה אתרים בעיר החדשה, אך כאן פורחת ההיסטוריה של דרזדן כפי שניתן לראות במקבץ חנויות מסקרן שמציע מיני מזכרות עתיקות. למרות עוצמתן, ההפצצות היו מקומיות בלבד וניתן עדיין למצוא שכונות שבהן לא נפלו כלל פצצות כמו הרובע המיושב לושוויץ (Loschwitz) שאחרי נפילת החומות החלו לשפץ אותו וכיום הוא נראה מבריק וחדש.  

 

מעבר לגשר שעובר מעל נהר האלבה נמצא ארמון פילמינץ (Schloss Pillnitz) עם הסגנון האוריינטלי.

 

מחוץ למרכז העיר מצטמצמת דרזדן לשורה של כפרים רדומים לאורך ערוץ נהר האלבה שנראים כמו יותר כמו כפרים מימי הביניים, מאשר פרברים מודרניים.

מתחת לכבישים הגבוהים, מלחכות כבשים על גדות הנהר ואם לא מפחידה אתכם הליכה קצרה דרך הגבעות המשתפלות מעל הנהר תוכלו להגיע מארמון פילמינץ לביקור אצל קלאוס צימרלינג (Klaus Zimmerling) שמייצר יין לבן עדין ביקב קטן שמשקיף על הגבול הצ'כי. בבעלותו של קלאוס 39 דונמים והוא מייצר כ-9000 ליטר יין בשנה. אשתו מפסלת פסלים דרמטיים בסטודיו שלה שבבית החווה העתיק בן 175 שנה ובגנים מתרוצצים עיזים ואווזים וכל זה במרחק נסיעה קצרה ברכבת ממרכז העיר.

 

למרות שהעיר העתיקה מוצפת אנשים במשך היום, בלילה המקום די זנוח. הרבה אבד בהפצצות של 1945 שלא ניתן לשחזר כל כך בקלות. האש עקרה ממש את לב ליבה של העיר- לא רק את הכנסיות והארמונות אלא גם את החנויות הפינתיות ובתי הקפה שהיו העורקים האמיתיים שלה.

 

אולם, העיר התחילה לגלות מחדש את מהות ההנאה וזו עולה לא מהשדרות המשוחזרות והמפוארות של העיר העתיקה, אלא דווקא מהרחובות האחוריים, המוזנחים שהפכו בוהמיים ובהם צומח דור חדש של אמנים. 

 

מוזיקה מכל הכיוונים

 

המסורת המוסיקלית של דרזדן היא עתיקה ומאוד יוקרתית. באך העדיף לעבוד בדרזדן במקום בעיר לייפציג וניסה להתמנות כמלחין החצר של מדינה זו, אבל ניסיונותיו לשכנע את שליטיה למנותו עלו בתוהו. למרות זאת, כתב-היד של "המיסה בסי מינור" שלו שמור ב-SLUB (ספריית האוניברסיטה של מדינת סקסוניה).

 

המלחין קרל מריה פון ובר חי בדרזדן במשך עשר שנים ועמד בראש בית האופרה של דרזדן וליצירתו, ובעיקר האופרות שלו כמו "קלע הכשפים" (Der Freischütz)\ הייתה השפיעה על יצירתו ואגנר.

 

ובר נפטר בשנת 1826 במהלך טיול ללונדון, וואגנר ארגן את החזרת אפרו 18 שנים לאחר מכן. קברו שתוכנן על ידי גוטפריד זמפר, נמצא נמצא בבית הקברות הקתולי הישן.

 

התקופה שבה ואגנר שהה בדרזדן הייתה מאוד סוערת. מספר תאריכים עיקריים: בינואר 1843, התקיימה הופעת הבכורה של "ההולנדי המעופף"; בפברואר באותה שנה, הוא קיבל את התפקיד היוקרתי של "מנצח החצר"; הוא חבר לגוטפריד זמפר שבנה את בית האופרה של דרזדן משנת 1838 עד 1841, ופעל להקמת בית האופרה החדש בעיר ביירוית. 

 

בשנת 1845, התקיימה ההופעה הראשונה של האופרה "טנהויזר" והוא החל לעבוד על האופרה לוהנגרין. אבל בשנת 1849 השתתף ואגנר במרד שהתרחש בדרזדן. המהומות דוכאו, והמלחין נאלץ לצאת לגלות. למרות זאת, יצירתו טנהויזר והאופרה לוהנגרין נכנסו לרפרטואר הקבוע של בית האופרה של דרזדן. 

 

נער מקומי מוכשר נוסף היה רוברט שומן, שנולד בעיר קטנה בסקסוניה. הוא התיישב בדרזדן עם קלרה אשתו ושלושת ילדיהם בשנת 1844. השנים 1845 עד 1848 היו השנים הפרודוקטיביות ביותר של שומן, אבל הייתה להן השפעה מעטה על הקריירה שלו; היה עליו להסתפק במשרה של מנצח מקהלה.

 

המלחין החשוב האחרון הקשור לעיר דרזדן הוא ריכארד שטראוס, שרבות מהאופרות שלו, ביניהן "סלומה" ו"אלקטרה", בוצעו בפעם הראשונה בבירת סקסוניה.

 

והיום, המורשת של בית האופרה של דרזדן ושל התזמרות הסקסונית הממלכתית של דרזדן ממשיכה להתקיים באמצעות הופעות סדירות של מוסדות אלו.

 

אתר: Dresden

 

VideoPlayer
 

כתבות אחרונות על דרזדן

ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין