יותר רחוק, יותר רחוק - שיט ביאכטה לבליז
{{$Map.totalDistance}} ק"מ

יומן מסע ביאכטה לבליז לאוהבי השיט
נכתב ע"י מערכת "מגלים"
19.03.2013
הצג על המפה
{{$ArticlesData.CurrentArticle.DisLikes}}%
0
291
שמור

הצוות הקבוע (אחי אודי, גיסתי יאנה ואשתי דואן) החלטנו כי השנה זה יהיה שונה: הפעם לא מרינות-עמוסות או מפרצים מוכרים. רצינו לטעום מעט מעולמם של אלו שעוזבים הכול ומפליגים לקצוות-עולם, למקומות אקזוטיים שמוכרים לנו רק מ-Cruising World. קבענו כי מסגרת הזמן לא תחרוג משלושה שבועות "כולל הכול", כלומר כשבועיים על הים.

 

כתמיד, גם הפעם הטלנו את משימת הארגון על יהודה זומר, מנהל אופק השכרת יאכטות, ואף ביקשנו כי היאכטה שנשכור תהיה חדשה יחסית, קטמרן בגודל 40-37 פיט, עם כל האבזור הדרוש כדי ליהנות מהפלגת צ'רטר נוחה. כבר מהחיוך של יהודה ידעתי שיש לו משהו טוב לספר לי עליו, ואכן כשנפתחו הפרוספקטים ידעתי שמצאנו: הפלגת חוויה בחוף הקאריבי של מרכז אמריקה מבליז לגואטמלה וחזרה.

 

על בליז

זו מדינה קטנה (גם יחסית לישראל) אשר עד 1981 הייתה מושבת-כתר בריטית בשם הונדורס הבריטית. בליז שוכנת במזרחו של בים הקאריבי, נחבאת בין מקסיקו בצפון לגואטמלה בדרום, מספר תושביה כ-313 אלף איש, ורוב שטחה כולל ג'ונגלים וביצות טרופיות.

 

לנו כיאכטונרים, ה-אטרקציה בבליז היא שרשרת האיים הנמתחת מצפון המדינה ועד לדרומה, לאורך כ-150 מייל ימיים. זהו ה-Barrier Reef הגדול ביותר בחצי הכדור הצפוני, והשני בגודלו בעולם לאחר הריף האוסטרלי. איי בליז (הנקראים cays כמו בפלורידה) הם איי אלמוגים קטנים, כאשר הגדולים שבהם אורכם 300-200 מטר, ואורכם של הקטנים 50 מטר בלבד.

 

האיים הם חלק מריף אלמוגים תת-מימי ברובו, המשתרע במרחק של כ-20 עד 30 מייל מהחוף, ויוצר תנאי שיט אידיאליים: רוחות סחר נעימות בעונה (נובמבר עד אפריל) במהירות של 10 עד 20 קשר, ים נמוך כמעט באופן קבוע (שהרי ה-swell הבא מן האוקיינוס נחסם על ידי הריף), ומזג אוויר אידיאלי (סביב 34-30 מעלות), כשטמפרטורת המים מעט יותר נמוכה (כ-26 מעלות). ממש "לפי הספר".

 

וכאן הסתייגות: האזור לא מתאים למתחילים. פה צריך לדעת לנווט תוך שילוב ניווט אלקטרוני עם ניווט-מפה וחושים חדים בכל הקשור למיקומך, תוך התייחסות מדויקת לעומק המים. האיים מוקפים ברוב המקרים שוניות אלמוגים שפגיעתן ביאכטה רעה, העומק הממוצע בחלקים גדולים של אותה רצועת-ים שבין החוף לריף הוא פחות מ-10 מטר, ועומקים של 4-3 מטר הם שגרתיים להפלגה באזור זה.

 

נתון נוסף שדורש ניסיון נובע מהעובדה כי המפה המקובלת באזור זה היא מפה שציירה (במו ידיה) קפטן Freya Rauscher, וספרה Caribbean Coast הוא ה-Pilot-Book היחיד לאזור זה, ובלעדיו, איך אומרים: חבל על הזמן. המפה מתארת בדיוק רב ומדהים את האיים, השוניות, המפרצים והכי חשוב - העומקים, אבל חסרונה הוא בעובדה שהקואורדינאטות שלה אינן מדויקות ולעיתים הטעות היא עד 1 מייל ימי, כך שיש לעתים פער ממשי בין המפה ל-S.P.G. מצד שני, המפות האדמירליות הן אמנם מדויקות יחסית מבחינת ה-Lat-Long, אבל הן נערכו לפני שנים רבות מאד ומאז היו הרבה סופות הוריקן ששינו לא מעט את פני השטח: איים נעלמו ואחרים עלו וצפו, וכידוע, שוניות אלמוגים הן דבר דינאמי שבטווח של עשרות שנים יכול לשנות כליל את מפת העומקים באזור טרופי זה.

 

הכנות לפני היציאה

לעזרתנו נחלץ "זקן השבט", הוא גיורא קוץ, שהזמין עבורנו מלונדון מפות אלקטרוניות לאזור זה, אך גם הזהיר לא לסמוך רק על האלקטרוניקה, ובצדק. בשילוב תוכנת ה-Easy-Nav הפכה מלאכת הניווט לקלה יותר, ואף המקומיים הופתעו לראות את הצוות הישראלי שולף מחשב נייד ומתכנן את מסלול ההפלגה בעזרת תוכנת ניווט ממוחשבת.

 

היאכטה שלנו הייתה קטמרן "ATHENA" 38 רגל חדשה מתוצרת Fountaine-Pajot (מספנת קטמרנים צרפתית גדולה). אחד היתרונות הגדולים ביאכטת קטמרן היא המרחבים והנוחות, כך שבשעת הערב כל אחד מהצוות יכול "לתפוס פינה" לקריאה, לשמיעת מוזיקה או סתם לתפוס ראש, דבר שקשה ביאכטה רגילה. לרדת לתאים זה ממילא לא מעשי שכן על הסיפון בריזה נעימה ונוף כמו של גלויה, ובפנים חם יחסית.

 

התוכנית הייתה "לתפור" את האיים מצפון לדרום תוך התמקדות באיים הדרומיים, ולאחר מכן לחצות את מפרץ הונדורס (כ- 45 מייל ימי) לעיירה Livingston שבגואטמלה. העיירה יושבת על שפכו של נהר הריו-דולצ'ה, אליו תכננו להיכנס (שיא הטיול!) כדי להפליג במעלה הזרם בנופי ג'ונגל מהממים עד לעיירה Fronteras. משם לחזור ל-Livingston במורד הנהר, ואז לעיירת הגבול Placencia שבדרום בליז, בה נמסור את היאכטה לנציגי M.M.T. ונטוס בטיסה פנימית חזרה לבליז סיטי. סה"כ: 12 ימי הפלגה ברוטו. טרם נצא לדרך לא נשכח לציין כי לי כסקיפר הפעם היה עזר כנגדי: גיסתי יאנה סיימה בחודש שעבר קורס סקיפרים, והפלגה זו הייתה מבחינתה ההפלגה הראשונה עם היד על ההגה.

 

יוצאים לדרך

הדרך לסן פדרו החלה בטיסת אל-על למיאמי דרך ניו-יורק, משם טיסה בת שעתיים לבליז, ואז בסצנה מקומית מבליז סיטי לסן-פדרו, והחלום הופך למציאות. סן-פדרו הוא כפר דייגים ציורי שהתפתח לעיירת תיירות בעיקר עבור קבוצות צוללנים מכל העולם, והאווירה בו זרוקה וצבעונית. הרחוב הראשי (והיחיד) אינו סלול, והתנועה מתבצעת בעיקר רגלית, שהרי ממילא המרחקים באי הם של מאות מטר.

 

היה עלינו להצטייד בסן-פדרו במזון ובמצרכים לכל הדרך שכן רק בעוד שבוע, בגואטמלה, נשוב לפגוש חנויות, ומסן-פדרו דרומה יש רק ים, איים, דקלים, חול וחול. כששאר הצוות יצא להצטייד ישבתי עם פול 3 שעות על Chart-Briefing. הוסברו לנו תנאי ההפלגה המקומיים תוך הדגשת בעיית הבעיות: העומקים המשתנים באופן חד. לא אחת מד-העומק מראה 20 מטר ותוך שניות "קיר אלמוגים" בפניך. מכאן חשיבות בחירת המסלול בזיקה לתנאי הראות, כלומר: התקרבות לשונית או לחוף כאשר השמש בגב, כאשר ההגאי מתבונן בצופה שבחרטום ובמד-העומק חליפות תוך הפלגה זהירה בין השוניות עד למפרץ בו מתוכננת עגינת-הלילה. חובה גם לעגון עם 2 עוגנים קדמיים קצרים יחסית כדי למנוע סכנת היסחפות.

 

בסיום התדריך: הפתעה! פול, בעל סניף החברה להשכרת קטמרנים בבליז, מודיע לי כי על פי נהלי החברה. כל צוות חייב לעבור בחינה מעשית כדי להוכיח שליטה ביאכטה (והרישיון שלנו בכלל לא מעניין אותו), כולל הפגנת ידע בקריאת עומקים על פי מצב הים והקרקעית. אם לא עוברים צריך לקחת סקיפר מקומי ליום-יומיים עד שתלמדו. האמת? המבחן היה עליז וקל, גם מאחר והיה לנו כבר ניסיון בהפלגות בקטמרנים.

 


גלריית תמונות
 

 

VideoPlayer
 

 

איי גן עדן

התחנה הראשונה: שעתיים וחצי הפלגה דרומה ואנו באי Caulker, לחופיו עגנו ללילה באור אחרון. ב-17:30 כבר מחשיך, והפלגת לילה אסורה באופן חמור, ובצדק. עם בוקר התעוררנו לתוך מפרץ טרופי משגע כמו בסרטים: מים כחולים-ירוקים, על החוף עצי קוקוס, וביניהם בקתות דייגים המתמחים בדיג לובסטרים, ממש כמו שראינו בפרוספקטים.

 

לאחר ביקור קצר עם הדינגי וצלילת שנורקל ראשונה לחצתי על הצוות לזוז, לאור עצתו של פול: רדו מהר דרומה מאחר והאיים הצפוניים הם בחלקם איי-מנגרובים (שוניות אלמוגים שרובן מכוסה בצפיפות במנגרובים), ועל כן החופים פחות יפים וחמור מזה, נוטים להיות buggy (שורצים יתושים, ברחשים ושאר חרקים שיכולים לקלקל את שלוות נפשו של היאכטונר).

 

בשעות הבוקר המאוחרות הפלגנו דרומה וחלפנו על פני איים ציורים שממש מזמינים עגינה ואני בשלי: נתפנק בדרום. אחה"צ הגענו ליעד - האי Bluefield, אשר יתרונו בקרבתו לאי Rendezvous, שנחשב ל- must, לפי דברי פול. אין אפשרות לעגון לחופי האי Rendezvous ללילה, ולא פחות חשוב: אסור להישאר שם אחרי השעה 13:00, שכן אז השמש יורדת ונתיב היציאה מחייב ניווט זהיר בין השוניות, דבר שהוא בלתי אפשרי ומסוכן כאשר השמש בעיניים.

 

אודי כתמיד מתעורר ראשון, ותפקידו בצוות מזה שנים: דייג-טבח ומומחה לעוגנים ולעגינה. תארו לעצמכם כמה טוב להתעורר בבוקר כשלנחירי אפך חודרים ריחות הלחם הטרי שאודי כבר אפה. ואיזה לחם - כל יום מעדן אחר: שומשום, גרעיני-דלעת, משמש מיובש ועוד.

 

עוד שעה הפלגה ואנו באי Rendezvous. התמונות מדברות בעד עצמן ומעידות על היופי של אי זה ואיי בליז כולם. הימים הבאים היו ימים של חלום. ההפלגות בין האיים הן קצרות יחסית (שעתיים עד ארבע שעות), דבר המאפשר לנו ליהנות משעות ארוכות של צלילה בין שוניות אלמוגים, כשאנו מלווים בלהקות דגים מכל גודל וצבע: ממנטות שרוחב "כנפיהן" מטר וחצי ויותר, ועד עננים של מיליוני דגיגים שהופכים את הים למרק בצבע כסף.

 

בכל יום אודי היה פורש את הג'ורג'רה מצד אחד של הסירה ומצד שני זורק חכה. לא חולפת שעה קלה (ולעיתים דקות ספורות) והחכה מסמנת כי יש משהו, אך כשמרימים את החכה החיוך הופך לתדהמה: בקצה החכה תלוי רבע דג. הברקודות אכלו לנו את ארוחת הערב! לאחר פעמיים שבהם זכו הברקודות למדנו את התרגיל, וכך לא חסרו לנו דגים: טונה, מקרל, ברקודות (קטנות) ועוד. כדי לגוון את התפריט אודי הצטרף לסירת דייגים מקומיים שעסקו בדייג לובסטרים ולמד מהם את עיקר התורה, ואנחנו זכינו למעדן של זנבות לובסטרים מוקפצים בשום וחמאה.

 

התקופה בה הפלגנו הייתה תחילת העונה (נובמבר), ולכן כמעט ולא ראינו יאכטות אחרות בכל ימי ההפלגה. לאחר שישה ימי הפלגה הגענו לאיי Sapodila, הם האיים הדרומיים ביותר בשרשרת איי בליז וגם היפים ביותר (בהבדלים לא גדולים). נשארנו שם יומיים כדי להיפרד מגן העדן הטרופי, וסיימנו חלק זה של ההפלגה בארוחת דגים ולובסטרים על האש, ארוחה שנמשכה לתוך הלילה, והיין והמרגריטות זרמו וזרמו.

 

אל תוך הג'ונגל

בבוקר אנו חוצים את מפרץ הונדורס ובשעות אחה"צ אנו לחופי העירה Livingston בגואטמלה, מניפים דגל Q צהוב ומחכים שהשלטונות יבואו ליאכטה. שעה, שעתיים ואף אחד לא בא. החלטנו לרדת לחוף והתברר כי לפקיד המכס יש היום פגישה בעיירה אחרת ומחר, אולי, ישוב. מפקד-הנמל הבטיח שלא יעשה לנו בעיות אם נרד לחוף לפני שעברנו את כל הביקורות (מכס, הגירה, בריאות, משטרת-הנמל), וכך גם למדנו שבלי פקיד המכס סניור חוליו אי אפשר להתחיל ב-Check-In, כי רק הוא יכול להדפיס את הטפסים עליהם האחרים שמים חותמות. בא הבוקר וחוליו איננו. ביקור אצל אמו העלה שהוא בילה קצת יותר מדי בליל אמש ואיחר את המעבורת חזרה, אבל אין חשש - ממש בעוד רגע הוא מגיע. שב חוליו, הודפסו הטפסים, ואנו מורשי כניסה לגואטמלה.

 

נהר הריו דולצ'ה מתואר בספרים כחלומו של כל שייט, ואחד מהנהרות האהובים ביותר בשיט הקאריבי. ואכן, הנהר נראה כמו חלום טרופי ירוק.

 

אנחנו נכנסים בפתח הנהר (נזהרים שלא לגעת בקרקעית), ומוצאים עצמנו מפליגים במעלה הזרם בתוך הנהר, כשמשני צדנו מתנשאים לגובה של עשרות מטר מצוקים מכוסים ביערות-עד טרופיים, וקריאות הציפורים ושאגות הקופים נשמעים היטב על הסיפון. גם לנו, שכבר הפלגנו פה ושם, הייתה זו חוויה יוצאת מגדר הרגיל.

 

משיחה עם יאכטונר בריטי שמטייל באזור כבר שנה למדנו שכדאי לנו לנסות ולהיכנס לתוך אחד מיובלי הנהר. מאחר והקטמרן היא בעלת שוקע מאד נמוך (פחות ממטר וחצי) יש סיכוי שנוכל להיכנס לתוך הנחל Rio Tatin (נהר במונחים ישראליים), וגם אם ניתקע אז הקרקעית היא בוץ וקל להיחלץ עם עוגן אחורה. עוד הוא מסביר לי על המפה ואנחנו כבר בדרכנו לאותו Rio Tatin. קשה לתאר את החוויה של הפלגה ביאכטה בתוך נהר ירוק בג'ונגל, כשלחופיו בקתות של אינדיאנים מקומיים.

 

חזרנו לריו דולצ'ה ולאחר כשעתיים נוספות של הפלגה הגענו ליעד הסופי - העיירה Fronteras. על פי המלצתו של פול עגנו ב- Susana Marina - מרינה מקסימה המאכלסת לגונה בנהר, שבתוכה בנה זוג אמריקני מספר רציפי-עץ, בר-מסעדה ושירותים שונים ליאכטונרים (מכבסה, מים ועוד). נשארנו שם יום מעבר למתוכנן, תוך שילוב טיול קרקעי במיניבוס מקומי למעיינות החמים שבאזור.

 

תמה ההפלגה. במשך שבועיים היינו בעולם אחר, עולם של ים, שמש, איים, קוקוסים, דגים ואלמוגים. טעמנו מהקצפת של חיי היאכטונרים, ומלבד זיכרונות וסרטי הצילום נותר טעם חד של עוד.

 

הכתבה באדיבות כחול- מגזין השיט והספורט הימי


תגובות

דרג:
לא שווה לבקר
התחברות
תגובה
{{comment.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{comment.CreateDate | datetime}}
{{comment.Comment_ClearText}}
תגובה לתגובה



{{child.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{child.CreateDate | datetime}}
{{child.Comment_ClearText}}








ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין

לראות ולעשות בסביבה