על אופניים ברוקיס - חלק ג
{{$Map.totalDistance}} ק"מ

בכתבה השלישית והאחרונה המסכמת את מסע האופניים שעשיתי לבדי בהרי הרוקיס - על הנהגים והכבישים בקנדה, עיירות ממערבונים, וההגעה לניו יורק...
נכתב ע"י דורון גיטמן (עבור אתר מגלים)
13.06.2011
הצג על המפה
{{$ArticlesData.CurrentArticle.DisLikes}}%
0
226
שמור

כבישים ונהגים

כמעט כל הכבישים באיכות טובה מאוד עם שוליים רחבים מאוד שמאפשרים רכיבה בטוחה. יש אפשרות לרכב בבטחה גם באוטוסטראדות למעט מקומות בהם יש מנהרות. בתוך הערים הגדולות כמו קלגרי הרבה יותר מסוכן, בעיקר בכבישים המהירים, ושם מומלץ לרכב על המדרכה.

הנהגים ברובם המכריע אדיבים, סובלניים ונותנים כבוד וזכות קדימה לרוכבי האופניים. בכבישים הבינעירוניים רוב הנהגים עוקפו אותי תוך מעבר לנתיב הנגדי, למרות שרכבתי בשוליים. אופנוענים, כולל רוכבי "הארלי" קשוחים שחלפו מולי נופפו לי לשלום. האמת, בהתחלה לא ממש הבנתי למה הם מורידים את היד השמאלית מהכידון בתנועה איטית כשהם חולפים לידי, אולי הם מסמנים משהו אחד לשני...? כשראיתי שזה חוזר על עצמו הבנתי שבמהירויות גבוהות פשוט מסוכן לנופף בידיים... גם נהגי רכבים רבים נופפו לי לשלום, הפעם בצורה הרגילה והמוכרת.

באחת העליות עקף אותי רכב ועצר בשוליים כמאה מטר לפניי. בדרך כלל רכבים שעוצרים בצידי הדרך, בעיקר בפארקים, עושים זאת כדי לצפות בבעלי החיים. כשהתקרבתי ראיתי שהנהג יוצא מהרכב ומתחיל לצלם, אבל לא את בעלי החיים אלא... אותי...!!!

מזג אוויר

הקיץ בקנדה בכלל ובהרי הרוקי בפרט הוא מאוד קצר. העונה הרלוונטית לטיול אופניים היא בחודשי יוני-אוגוסט, אך גם בחודשים אלו מזג האוויר לא יציב, בעיקר בהרים. בכל יום יש סיכוי לחוות את כל עונות השנה, החל משמש חזקה וטמפרטורות גבוהות ועד גשם מלווה ברוח קרה.

למרות חוסר היציבות, מזג האוויר לא אמור להוות מכשול אם מתכוננים כראוי. הטמפרטורות בחודשי הקיץ בהרים נעות בין 22 מעלות בממוצע במשך היום ל- 5 מעלות ואף פחות מזה במשך הלילה. במקומות הגבוהים (2000 מ') בלילה הן עשויות להתקרב לאפס מעלות. הבקרים תמיד צוננים והשמש בהרים מאוד חזקה וצורבת, מה שמחייב שימוש בהרבה קרם הגנה.

גורם משמעותי אחר שיש לקחת בחשבון הן הרוחות החזקות. רוב רוכבי האופניים שעושים את "חוצה קנדה", רוכבים ממערב למזרח, בין היתר בגלל כיווני הרוחות. הרוחות הם גורם מעכב ומרגיז מאוד אך לרוב לא הרבה יותר מזה.

 

 

יום מס' 12: 22 ביולי - Longvie

לאחר שינה ערבה, התעוררתי עם אנרגיות חדשות. אכלתי בבר המקומי ארוחת בוקר צפון-אמריקאית סטנדרטית שכללה ביצים, נקניק וקפה, ויצאתי לדרך. לראשונה השארתי את ההרים הרחק מאחור ונכנסתי ללב אזור חוות הבוקרים והמישורים האינסופיים. מאוחר יותר זכיתי להכיר לראשונה את הזבובים המקומיים, בשעה שעצרתי להפסקה קצרה. לפי ההתלהבות שלהם נראה היה שהם חיכו רק לי כבר הרבה זמן, מעולם לא הרגשתי כל כך פופולארי. תוך שניות התנפלו עלי מאות מהם ואם לא הייתי ממשיך הלאה אני לא יודע מה היה קורה.

לקראת סוף היום במהלך חיפושי אחר מקום לינה, הגעתי לעיירה Lundbreck שכאילו נלקחה ממערבון הוליוודי: בתי עץ קטנים וישנים ועל אחד מהם שלט: "חנות המשקאות הכי וותיקה במערב". מרחוק ראיתי שלט "Hotel" ורכבתי לעברו. למבנה המלון שנראה כאילו לקוח מתקופה אחרת היו שתי כניסות: אחת למלון והשנייה לבאר. לא מצאתי אף אחד בקבלה של המלון ולכן נכנסתי לבאר. כשצעדתי פנימה, כאילו נכנסתי לתוך מערבון הוליוודי. אם היו מחליפים את המכוניות בחוץ בסוסים ומוסיפים כמה חגורות אקדחים על המותניים, הסצנה הייתה יכולה להיות מושלמת. אני עם בגדי הרכיבה הנוצצים, הקסדה ומשקפי השמש הרגשתי כמו עב"מ מכוכב אחר. כל המבטים הופנו אלי, גברים מחוספסים ולא מגולחים בבגדי בוקרים, בחור צעיר בבגדי עבודה מלוכלכים עם הבאה מוזרה על הפנים, אישה זקנה, חצי רדומה יושבת בצד וברמנית שידעה ימים טובים יותר...

התקרבתי ושאלתי לגבי המלון. הברמנית התגלתה גם כמנהלת הקבלה של המלון. "אין מקום, הכול מלא" הייתה התשובה לאחר כמה רגעים. האמת, זה נראה לי קצת מוזר כי לא ראיתי נפש חיה בתוך המלון וחשבתי לעצמי מי בכלל רוצה לישון בחורבה הזאת חוץ מרוכב אופניים עייף שנקלע למקום במקרה...? מכיוון שבאמת הייתי עייף ובחוץ החל לרדת גשם, החלטתי לפחות לברר איפה המלון הקרוב ביותר. על כך הברמנית כבר לא יכלה לענות והפנתה אותי לאחד היושבים ליד הבר.

המלון הקרוב, כפי שחשבתי, נמצא במרחק של כ- 20 ק''מ בעיירה בשם פינצ'ר קריק. הודיתי להם ויצאתי החוצה. האמת, על אף המראה המוזר משהו, כולם היו בסך הכול נחמדים מאוד. למרות זאת הרגשתי הקלה מסוימת כשעזבתי את המקום.

למזלי הדרך הייתה מישורית והצלחתי לשמור על קצב מהיר. לקראת הסוף הגעתי לעליה לא ארוכה שלא הייתי מזכיר אותה בכלל אילולי נכנסתי למארב יתושים. זה היה מצב של חוסר אונים מוחלט, לראות אותם מתיישבים על הידיים והרגליים מבלי יכולת להבריח אותם. לרכב בעלייה עם יד אחת, כשמכוניות חולפות בסמוך, ובאותו זמן לנסות להבריח את הטורפים הנחושים האלה עם היד השנייה, הייתה משימה לא פשוטה.

 


יום מס' 13: 23 ביולי - Pincher

המאמץ של אתמול קירב אותי למרחק 58 ק''מ בלבד מפארק ווטרטון, כך שתכננתי לעשות את הדרך במהירות ולהשאיר מספיק זמן לסיור בפארק.

כפי שכבר נוכחתי לדעת תוכניות לחוד ומציאות לחוד. ההתחלה הייתה דווקא מבטיחה עם מזג אוויר נעים וללא עליות מפחידות. מצב זה השתנה במהירות כשרוחות הולכות וגוברות החלו לנשב מכיוון דרום מערב. מכיוון שהכביש היה די מפותל, פעם הכתה הרוח מהצד ופעם מקדימה, במשבים פתאומיים וחזקים. כשהיא הכתה מהצד הייתי נזרק הצידה וכשהיא נשבה מקדימה בקושי יכולתי להתקדם. נזכרתי אז בהערה של המוכר מחנות האופניים בקלגרי שהזהיר אותי מהרוחות באזור זה. ככל שהתקרבתי ליעדי כך החמיר המצב. מעבר למאמץ הפיזי והתסכול לרכב בתנאים אלה, זה היה גם מאוד מסוכן. פעם אחת פשוט נזרקתי בפתאומיות לצד השני של הכביש, כאילו מישהו סובב לי את הכידון, מבלי שהספקתי להגיב. למזלי הרב לא חלף רכב באותו זמן וניצלתי בנס.

ראיתי שהסיכון גדול מדי וחלק מהמשך הדרך עשיתי בהליכה. רכבתי רק במקומות שעצים או גבעה הסתירו במקצת את הרוח.

כך התקדמתי לאיטי כשלקראת הסוף בשעה שנלחמתי ברוח פנים חזקה, עקף אותי באיטיות בחור על קטנוע תוך שהוא מנסה להגיד לי משהו. בגלל הרוח לא ממש שמעתי אותו אבל ראיתי שהוא עוקף אותי ונוסע לאט לפניי. אז הבנתי... הוא נסע לפניי כדי לשבור לי את הרוח! כמה יפה מצידו! בן רגע הצלחתי להעלות את המהירות מ 5-6 קמ"ש ל- 20 קמ"ש! זה היה פשוט מדהים! לאחר כמה מאות מטרים הוא נופף לי לשלום ונעלם.

לבסוף הגעתי לאתר הקמפינג שנמצא צמוד לעיירה ווטרטון. אזור האוהלים, לשם שינוי, ממוקם על מדשאה בסמוך לנחל. חידוש משמח נוסף היה שלא היו כאן יתושים ולא זבובים, כנראה בגלל הרוח. העיירה קטנה ושקטה וכל האווירה כאן יותר רגועה יחסית לעיירות באנף ואפילו ג'ספר. כהרגלי בימים האחרונים אכלתי ארוחת ערב במסעדה, סטייק כמובן...

 


יום מס' 14: 24 ביולי - Waterto

התעוררתי ליום יפה שלא הזכיר את הסערה של אתמול. לאחר ארוחת בוקר בבית קפה מקומי פניתי מזרחה, ולאחר כ- 50 ק''מ התכוונתי לפנות צפונה. בניגוד לאתמול, הצלחתי ליהנות מהנוף היפה ומהרכיבה הרגועה.

בדרך נכנסתי לחנות מזכרות בתוך אחת החוות. בכניסה לחנות עמד תא מעצר שעליו שלט "מלון לגנבי חנויות". כפי שרמז השלט, בעל החנות הוא חוואי מחוספס עם דעות מאוד נחרצות, אדם שלא מתעסקים איתו. כששאלתי האם התא בחוץ זה רציני או רק הלצה, הוא סיפר לי שרק לא מזמן כלא בו גנב שתפס.

בזכות מזג האוויר היפה ותנאי הדרך הנוחים עברתי את מחצית הדרך, בערך 50 ק''מ, בפחות מ- 3.5 שעות כולל הפסקות. כשפניתי צפונה, שוב הופיעה הרוח שבהדרגה הלכה והתחזקה עד שהפכה לרוח חזקה מאוד וקרה מאוד. אני כבר התרגלתי שהרוחות כאן תמיד נגדי, כך שלא הופתעתי שגם הפעם זאת הייתה רוח פנים. בניגוד לאתמול, הפעם הרוח הייתה קרה מאוד ונאלצתי ללבוש את כל בגדי החמים לראשונה בטיול זה: פליס, מעיל, מחממי רגליים, כובע חם וכפפות ארוכות.


מכיוון שמדובר באזור שטוח לגמרי ללא שום מסתור וללא שום יישוב, לשווא חיפשתי מקום שבו אוכל לנוח ולהתחמם. בחוסר ברירה, הסתתרתי מספר דקות מאחורי ערימת חציר גדולה בצד הדרך. החציר חסם את הרוח בצורה יעילה, היה חם ונעים ולא התחשק לי לצאת משם. כמו שאפשר להבין, בסופו של דבר התגברתי על הרצון להישאר. קשה מאוד להסביר את התסכול שמרגישים ברכיבה במשך שעות מול רוח חזקה. המאמץ שמשקיעים הוא לא יותר קטן מהמאמץ בשעת טיפוס הר גבוה, אלא שלכל הר יש פסגה ולאחריה יש ירידה שמפצה במידת מה על המאמץ. ברכיבה מול רוח שלא נפסקת אין שום פיצוי, יש רק עבודה קשה שלא נגמרת. כבר עברתי ימים קשים פיזית בטיול זה אך הפעם הקושי היה גם מנטאלי, וזה היה היום הקשה ביותר בכל הטיול. לקראת הסוף אמרתי לעצמי שאם אני לא אהיה חולה למחרת זה יהיה הישג גדול.

כשהגעתי לבסוף למוטל, הדבר הראשון שעשיתי היה לשתות כוס תה גדולה. בגלל הרוח החזקה הרגשתי את הפנים שלי שורפות כאילו שהייתי בשמש, למרות ששמש לא ממש ראיתי היום.

 

 

יום מס' 15: 25 ביולי - Fort Macleod - Nanton

התעוררתי למזג אוויר מושלם, לבסוף. העייפות של אתמול חלפה ועם כוחות מחודשים המשכתי צפונה.

סטיתי מהדרך כדי לבקר באתר אינדיאני עתיק שבו צדו בופאלו במשך אלפי שנים. אתר עם שם מקורי: "Head Smashed-In Buffalo Jump" ובתרגום חופשי: "ראש נמחץ בקפיצת בופאלו". והסיפור הוא כזה: האינדיאנים היו מבריחים את עדרי הבופאלו לעבר צוק גבוה, שבגלל המבנה המיוחד שלו, הבופאלו לא יכלו לראות אותו ופשוט היו נופלים אל מותם. באחת הפעמים, כך מספרים, נער שצפה במתרחש מלמטה לא היה זהיר מספיק, ובעקבות מקרה זה קיבל האתר את שמו המיוחד.

 


יום מס' 16: 26 ביולי - Nanton

היום האחרון עבר ללא אירועים מיוחדים. מזג האוויר הנעים והכביש הישר סיפקו לי הזדמנות להיפרד מהמישורים הירוקים והאינסופיים, מהמים הצלולים ומהשמיים עם העננים הכי יפים.

החזרה לעיר הגדולה, קלגרי, הייתה קצת הלם עבורי לאחר כל הטבע שספגתי ב- 16 הימים האחרונים. הרכיבה בתנועה הצפופה של הכבישים המהירים הייתה חוויה לא נעימה ואפילו מסוכנת. העיר פרוסה על שטח רחב ואני נאלצתי לחצות כמעט את כולה מדרום לצפון, מרחק של כ- 30 ק''מ. זאת הייתה הפעם הראשונה בטיול שחשתי סכנה ברכיבה על הכביש ובשלב מסוים עברתי לרכב על המדרכה. יותר לאט אבל הרבה יותר בטוח.

עם חזרתי, נסעתי לחנות האופניים, שם חיכה לי ארגז חדש ו- Darrell אפילו הסכים להקפיץ לי אותו למוטל. כאות הוקרה נתתי לו את אישור המעבר השנתי לפארקים של קנדה ונפרדנו לשלום.

הימים שנותרו עד הטיסה לניו-יורק נוצלו למנוחה, סיורים בעיר והשלמת קלוריות בדמות פסטות, רביולי, סטייקים ובירה...

 

 

הגעה לניו יורק...

 

1 באוגוסט

בעקבות הלקח מהטיסה הקודמת, ארזתי את האופניים בצורה יותר ידידותית עבור המוכסים האמריקאיים, כלומר פחות אריזות בלתי מזוהות בתוך הארגז. הפעם הארגז הגיע מבלי שנפתח.

במסגרת ההכנות לטיול קראתי הרבה באינטרנט על רכיבת אופניים בניו-יורק. על פי מה שקראתי קיבלתי את הרושם שאין גבול למעללי הנהגים והגנבים של ניו-יורק שמתאכזרים לרוכבי האופניים בכל דרך אפשרית. אלה מאיימים לדרוס, ואלה מעלימים אופניים כהרף עין באלף דרכים שונות. לכן הגעתי עם הרבה חששות אך יחד עם זאת לא התכוונתי לוותר על החוויה.

קשה באימונים, קל בקרב. מי שעבר את הטירונות של רכיבה בערים הגדולות בארץ לא צריך לפחד משום מקום בעולם, גם לא מניו-יורק. הזדמן לי לרכב על אופניים ולנהוג ברכב במספר מדינות בעולם, ואני יכול להעיד שלא נתקלתי עדיין בנהגים חסרי סובלנות, עצבניים ולא מתחשבים ברוכבי האופניים כמו הנהגים בארץ. למרות זאת, כמובן שאסור להיכנס לשאננות וחייבים להיזהר תמיד ובכל מקום.

לגבי הגנבים, רצוי לא להשאיר את האופניים ללא השגחה גם אם הם נעולים. אם חייבים אז להשתמש במנעול איכותי, רצוי שניים. רוב האופניים שראיתי היו נעולים עם שני מנעולים וחלק גדול מהם עם מנעולים ושרשראות כבדות שמיועדות בדרך כלל לאופנועים.

 

ניו-יורק בכלל ומנהטן בפרט מרושתות בהרבה שבילי אופניים. חלק מהשבילים מיועדים לאופניים בלבד וחלק משתלבים בתנועה הרגילה. ניתן לקבל מפה של כל שבילי האופניים בלשכת התיירות בצומת שבין השדרה השביעית ורחוב 53. מומלץ מאוד לרכב בשביל שמקיף את כל מנהטן לאורך הגדה. שביל זה שמיועד לרוכבי אופניים והולכי רגל בלבד עובר בסמוך לפארקים, מגרשי משחקים ואטרקציות נוספות. באזורים המרכזיים באמצע השבוע התנועה כמובן יותר סואנת, אך בסופי שבוע הרכיבה במרכז מנהטן היא חוויה מיוחדת. לא לוותר בשום אופן על רכיבה בסנטרל פארק בסוף שבוע. אז הפארק נסגר למכוניות ומאות רוכבי אופניים מכל הסוגים והמינים מציפים את הפארק.

 

 

========================================

 

יש לכם יומן מסע או סיפור טיול שברצונכם לפרסם באתר ?

שלחו למייל שלנו ונפרסם זאת בשמחה.



תגובות

דרג:
לא שווה לבקר
התחברות
תגובה
{{comment.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{comment.CreateDate | datetime}}
{{comment.Comment_ClearText}}
תגובה לתגובה



{{child.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{child.CreateDate | datetime}}
{{child.Comment_ClearText}}








ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין
גן החיות של טורונטו

גן החיות הגדול בקנדה המחולק לאזורים שונים המייצגים מיקומים גאו...

פארק הדינוזאורים

פעם שוטטו על האדמה הזאת דינוזאורים; היום זהו פארק לאומי מקסים ...

מוזיאון האמנויות היפות של מונטריאול

מוזיאון אמנות מקיף ובעל היצע עשיר של יצירות קנדיות ובנלאומיות...

הפארק הלאומי יוהו

מפלים ואגמים, והרי הרוקי הקנדיים מתנשאים אל מול עיניכם. כאן אפ...

מסלול מהרי הרוקיז ועד ונקובר

מסלול בן יומיים-שלושה שמאפשר נסיעה נינוחה מהרי הרוקיז ועד העיר...

ללכת על הקצה

ללכת על הקצה של אחד המגדלים הגבוהים בעולם ולצפות בנופי טורונטו...

מגדל הטלוויזיה של טורונטו

אחד מהמבנים הגבוהים ביותר בעולם העומד ללא כל תמיכה חיצונית ...

Fairmont Banff Springs

מלון פיירמונט נראה כמו טירה מדיסני-לנד. הוא מוקף ביערות, הרים,...

הפארק הלאומי בָּאנְף

עם יותר מ- 1,600 ק"מ של שבילי הליכה, הפארק הלאומי באנף הוא מקו...

בזיליקת נוטר דאם

כנסייה יפהפייה שלא כדאי לפספס...

מוזיאון אגא חאן

המוזיאון הראשון בצפון אמריקה לאמנות איסלאמית...

הגן הבוטני VanDusen

גן בוטני גדול ועשיר במיוחד...

חצי האי גאספה

אזור פראי המכוסה צמחייה ירוקה עשירה עם חופים חוליים הנושקים למ...

Free Spirit Spheres

הנה מקום לינה שלא חוויתם אף פעם: כדור על עץ!...

רוג'רס סנטר

אצטדיון רב-תכליתי הממוקם במרכז העיר ...

שביל הליכה חואן דה פוקה מרין

שביל הליכה לאורך קו החוף הפסיפי של מיצר חואן דה פוקה המציע נופ...

Clayoquot Wilderness Resort

אם אתם מחפשים חופשת טבע מעוררת אמיתית, ברמה גבוהה, אתר קמפינג ...

Emerald Lake Lodge

מקום זה מציע לינה מפנקת בתוך הטבע היפהפה של הרוקיז הקנדיים...

ארל

מסעדת ארל בבאנף...

Alloy

מסעדה אלגנטית ויפה עם אוכל נפלא והשפעה ים-תיכונית של בעליה היש...

מרכז באנף

מרכז באנף מקיים ארועי תרבות ואמנות לאורך כל השנה...

הגלריית האמנות של אונטריו

המקום נקרא גלריה, אבל הוא בעצם מוזיאון ענקי, המציג שפע יצירות ...

הרי הרוקי - ההרים היפים בעולם

זהו סיפורו של טיול בהרי הרוקי הקנדיים. שבוע ימים באחד האזורים ...

Saguenay Fjord National Park

פארק לאומי בקוויבק השוכן לאורכו של פיורד סנגנה ונקרא על שמו...

קנדה פלייס

המבנה נבנה עבור אקספו 86 ומשמש כיום כטרמינל של אוניות הקרוזים ...

Canadian Museum of Civilization

מוזיאון מרתק לכל המשפחה על ההיסטוריה הקנדית ...

The Great George

מלון ברובע הישן של שרלוטאון, מעוצב בנעימות וקרוב לאתרים מרכזיי...

על אופניים ברוקיס - חלק א

לראות מקומות חדשים, להכיר אנשים מעניינים, לטעום מאכלים שונים, ...

סקי בוויסלר

סקי באתר העיירה וויסלר אמנם מתאפיין לא אחת בתורים ארוכים וצפיפ...

המעיינות החמים של באנף

כל אמצעי הנוחות המודרניים נמצאים בספא ההסטורי ובבית מרחץ זה הנ...

עולם המדע

מרכז של תערוכות ופעילויות בנושאים מדעיים המתאים לבילוי משפחתי ...

מוזיאון לקסטון

מוזיאון המתעד את אורח החיים של תרבויות הילידים של המקום...

Chateau Lake Louis

מלון יפהפה השוכן במיקום מדהים, על חופו של אגם לואיז עם מראה קר...

קזה לומה

בית בסגנון הניאו-גותיקה בלב העיר טורונטו...

על אופניים ברוקיס - חלק ג

בכתבה השלישית והאחרונה המסכמת את מסע האופניים שעשיתי לבדי בהרי...

מוזיאון ווייט של הרי הרוקי הקנדיים

במוזיאון זה תגלו את האמנות, התרבות וההסטוריה של הרוקיז הקנדיים...

הפארק הלאומי של אי הנסיך אדוארד

לאוהבי הטבע והשקט...

איי המפרץ הדרומי

איים שמתאימים לאנשים שאוהבים נופים יפים, בעלי חיים, שלווה ומקו...

Long Beach Lodge Resort

לודג' נעים עם מיקום מהמם על החוף, לא רחוק מטופינו ...

Capilano פארק הגשר התלוי

פארק יפהפה ובו גשרים וטיילות שיאפשרו לכם להשקיף עליו מגבוה...

על אופניים ברוקיס - חלק ב

המשך הרפתקאות בקנדה, על בעלי חיים, אגם Peyto ואזורים פחות מתוי...

Fresh

מסעדה צמחונית (וידידותית לטבעונים) בעלת ארבעה סניפים בטורונטו...

Feel Good Guru

אוכל טבעוני-רואו...

Regent Hotel

מלון 3 כוכבים המציע נופים נהדרים של ההרים מסביב...

The Ivy at Verity

מלון קטנטן, חלק ממועדון נשים (למרות שגם גברים מתקבלים בברכה). ...

Loving Hut

אוכל טבעוני שמח וזול...

Drake Hotel

חוויה בלתי נשכחת של אמנות, חיי לילה, מטבח טעים וחדרים נוחים בא...

Vancouver Lookout

מצפה שממנו נשקפים נופיה הנהדרים של ונקובר ...

Inns of Banff

מלון הנמצא בפאתי העיר וקיבל תשבוחות רבות בשל חדריו גדולים, הנו...

Rawlicious

מסעדת מזון טבעוני-רואו ...