על אופניים ברוקיס - חלק ב
{{$Map.totalDistance}} ק"מ

המשך הרפתקאות בקנדה, על בעלי חיים, אגם Peyto ואזורים פחות מתויירים... כתבה שנייה בסדרה - על אופניים ברוקיס'
נכתב ע"י דורון גיטמן (עבור אתר מגלים)
13.06.2011
הצג על המפה
{{$ArticlesData.CurrentArticle.DisLikes}}%
0
188
שמור

אוכל

בטיול אופניים חייבים לאכול כל הזמן על מנת לשמור על רמות האנרגיה. התפריט שלי כלל הרבה מאוד חטיפי אנרגיה מכל הסוגים, סנדוויצ'ים ופירות. אם תוך כדי הרכיבה הייתי מגיע למקום שהייתה בו מסעדה הייתי מתפנק גם על ארוחה מסודרת. כעקרון השתדלתי לאכול לפחות ארוחה מלאה אחת ביום, מה שהיה די קשה ליישום באזורים הלא מאוכלסים. מה שלא יהיה, לא לוותר על הסטייקים של אלברטה. מי הברז היו ראויים לשתייה בכל האזורים שבהם ביקרתי, ולדעתי כך זה גם בכל שאר קנדה. ריכזתי את כל האוכל בתיק אחד כדי לא לפזר את הריחות ולהקל על השימוש בתאי האחסון בלילות.

 

בעלי חיים

בקנדה בכלל ובהרי הרוקי בפרט חיים הרבה זנים של חיות בר. המסוכנים שבהם הם כמובן הדובים (שחור וגריזלי). באתרי הקמפינג נוקטים אמצעי זהירות מיוחדים החל מפחי זבל ותאי אחסון למזון משוריינים וכלה בגדרות חשמליות. פגשתי אנשים שראו דובים ושמעתי מספר סיפורי אימה אך לא נתקלתי בהם בעצמי.

מניסיוני האישי, מבלי לזלזל בדובים, את בעלי החיים המסוכנים באמת בהרי הרוקי אפשר למצוא באלפים ללא שום בעיה, יותר נכון הם כבר ימצאו אתכם. מדובר כמובן ביתושים ובזבובים. היתושים שולטים בעיקר באזור ההרים ואת הזבובים פגשתי במישורים של החוות בדרום. התוקפנות והנחישות של יצורים אלה ראויה לציון מיוחד. היתושים פעילים בכל שעות היממה, וזכורות לי מספר פעמים שבהם עצרתי בצידי הדרך למנוחה קלה ותוך שניות כמעט נטרפתי על ידי מאות יתושים ונאלצתי להמשיך בדרכי. מי שלא מאמין מוזמן לנסות בעצמו... בשעות הערב באזורי הקמפינג תמיד יש יתושים אבל אז אפשר להשתמש בתכשירים, רצוי החזקים ביותר שאפשר להשיג. צריך לזכור שיתושים אלה עוקצים גם דרך הבגדים ודרך השיער של הראש, כך שקשה מאוד להתגונן מפניהם ובמוקדם או במאוחר הם משיגים את מבוקשם. הלילה היה הזמן היחידי שהרגשתי מוגן לחלוטין בגלל הרשת שממנה היה עשוי האוהל שלי.

 

המשך המסע..


יום מס' 5: 15 ביולי - Lake Lou

לייק לואיז היא עיירה קטנה ולא מעניינת, ומוקד המשיכה האמיתי של האזור הם שני אגמים בקרבתה: אגם Lake Louise המפורסם, עם המלון היוקרתי והמפורסם לא פחות ואגם Lake Moraine היותר צנוע. שני האגמים ממוקמים יותר גבוה מהעיירה, כך שכדי להגיע אליהם יש לטפס מספר עליות. העלייה ללייק לואיז היא די קצרה ואילו ללייק מוריין יש לטפס כ- 13 ק''מ, כמעט כולם בעלייה רצופה. התמזל מזלי ואת הדרך ללייק מוריין וחזרה עשיתי תחת גשם חזק שנמשך מספר שעות. כוס תה ענקית עם עוגה בבית הקפה שליד האגם היו פיצוי הולם למאמץ.

 


יום מס' 6: 16 ביולי - Lake Louise - Waterfowl

הגשם של אתמול היה המבחן הראשון לביגוד החורף וציוד הקמפינג, ולשמחתי שניהם עברו את המבחן בהצלחה. מלייק לואיז צפונה עובר כביש אחד בלבד שנקרא The Icefields Parkway מס' 93. ככל שמצפינים הנוף הופך להיות יותר פראי ויותר יפה. לדעתי כביש זה הוא גולת הכותרת של כל האזור. הרבה רוכבי אופניים שחוצים את קנדה מחוף לחוף, טועים כשהם פוסחים על כביש זה.

בין לייק לואיז לג'ספר בצפון, מרחק של 230 ק''מ, אין אף יישוב ואין איפה לקנות אוכל. נוסף לכך, הדרך חוצה שני מעברי הרים של מעל 2000 מ'. לחציית מרחק זה דרושים 3 ימי רכיבה ושתי לינות.

התעוררתי לבוקר מעונן אך ללא גשם. ארזתי את הציוד, נפרדתי מהזוג הגרמני ויצאתי לדרך לאחר שהצטיידתי באוכל לשלושה הימים הבאים. כל הדרך עד מעבר ההרים Bow Pass הייתה במגמת עליות ארוכות אך לא תלולות. גשם קל לפרקים ליווה אותי ברוב שעות היום. אסור לפספס את התצפית על Peyto Lake שנמצאת כקילומטר מהכביש, למרות שמדובר בעלייה די תלולה. לאחר הפסגה, ההמשך הוא בירידות. מאוחר יותר החל לרדת גשם חזק שליווה אותי עד סוף היום.

הגעתי לקמפינג כולי רטוב. על מנת לברוח קצת מהגשם ולהתחמם במידת האפשר התמקמתי קרוב לאחד מצריפי העץ שקיימים ברוב אתרי הקמפינג. למזלי מישהו שהגיע לפניי, תפס יוזמה והבעיר את התנור הענקי שבתוך הצריף, כך שלפחות את ארוחת הערב העברתי באווירה חמימה ויבשה. ניצלתי הפוגה בגשמים והתחלתי להקים את האוהל כשהגיע רוכב אופניים נוסף. שמחתי לחלוק איתו את השטח, במיוחד כששמעתי שיש לו כיריים אך נגמר לו הקפה. למזלי הייתה לי קופסה של תה ששמרתי בדיוק למטרה זאת. על כוס תה חם הוא סיפר לי ששמו ג'ון ושהוא מוונקובר ושהוא לקח חופשה של מספר חודשים מהעבודה לצורך טיול זה. התברר שגם הוא ממשיך מכאן צפונה עד ג'ספר וסיכמנו לרכב ביחד את היומיים הבאים.

 


יום מס' 7: 17 ביולי - Waterfow

התעוררנו לבוקר בהיר ולאחר ארוחה קלה יצאנו לדרך. הקילומטרים הראשונים חלפו בקצב מסחרר בירידות מרעננות. לאחר כל ירידה יש כמובן עליה וזאת לא איחרה לבוא במלוא עוצמתה. העליות של היום היו יותר תלולות ולמרות שהפסגה של אתמול הייתה גבוהה יותר, זה היה עבורי היום הקשה ביותר עד עכשיו. אני בטוח שכל רוכב אופניים יזדהה עם הסיפוק שחשתי לאחר כיבוש פסגת ההר. בנוסף לכך, מזג האוויר הנעים והנופים המרהיבים השכיחו במידה רבה את המאמץ. לקראת אחה"צ הגעתי לקמפינג שצופה לפסגות הגבוהות של קרחון קולומביה.

 


יום מס' 8: 18 ביולי - Colombia Icefield - Jasper

לאחר העליות של הימים האחרונים הגיע שלב הירידות. היום הזה אמור היה להיות הקל ביותר בכל הטיול. אך כפי שכבר נוכחתי לדעת, באזורים אלה אסור לתכנן תוכניות מבלי להתחשב במזג האוויר.

היום החל בצורה די מבטיחה עם עננות קלה ולא מאיימת והירידות המהירות היוו שינוי מרענן. בשלב מוקדם מאוד הבחנתי הרחק לפניי בגוש עננים כהה שבלט על רקע הלובן המסנוור של הקרחונים שהוארו בשמש של הבוקר. ככל שהתקרבתי, התרבו העננים וניתן היה להרגיש את הלחות באוויר. מה שהחל כטפטוף קל הפך במהרה לגשם חזק שנמשך מספר שעות עם הפוגות קצרות בלבד. מעיל הגשם מילא את תפקידו בצורה יעילה, מה שאפשר לי להמשיך בקצב כמעט רגיל. הדבר היחיד שהציק לי היו הנעליים שנרטבו למרות שצופו בווקס דוחה לחות.

מקום המסתור הראשון, לאחר מספר שעות רכיבה כמעט ללא הפסקה, היה מלכודת תיירים אופיינית שכללה חנות מזכרות ובית קפה. קנקן תה חם, החלפת הגרביים וחזרה לכביש...

הגשם, כפי שהופיע במהירות כך גם נעלם ושוב אנחנו בקיץ... היום שהחל עם 3 שכבות בגדים חמים בשעות הבוקר הצוננות ונמשך עם מעיל גשם ברוב שעות היום, הסתיים בחולצה קצרה ושמש צורבת. יום בהחלט אופייני לאזור.

ג'ספר היא עיירה קטנה ושקטה בהשוואה לבאנף. כמות התיירים שמצפינים עד לכאן קטנה בהרבה. עם זאת לאחר הימים האחרונים שמחתי לחזור לציביליזציה ובמיוחד לאכול כמו שצריך. ה"סטייק-סנדביץ'" שאכלתי בבר המקומי היה אחד הטעימים ביותר.

 

 

יום מס' 9: 19 ביולי - Jasper –

ג'ספר הייתה הנקודה הצפונית ביותר במסלול הטיול שלי.

מכאן תכננתי לרדת דרומה עד פארק Waterton שנמצא בסמוך לגבול עם ארה"ב. הדרך המעשית היחידה לרדת חזרה דרומה היא בכביש 93 שאיתו הגעתי לכאן. מכיוון שלא רציתי לעשות את אותה הדרך פעמיים, החלטתי לקחת אוטובוס חזרה לבאנף, ומשם לרכב דרומה.

על מנת לקחת את האופניים באוטובוס הייתי חייב להכניס אותם לקופסה (שאותה קיבלתי ללא בעיות בחנות אופניים מקומית תמורת תרומה צנועה לאגודה לחקר הסרטן על שם ארמסטרונג). בזמן שנותר עד הנסיעה, כיבסתי את בגדי במכבסה האוטומטית.

נהג האוטובוס שהיה אדיב מאוד, ידע על האופניים מראש ואפשר לי למקם אותם בצורה בטוחה בתוך תא המטען. נסיעה זו הייתה כמעט כמו טיול מאורגן כי הנהג לא הפסיק לדבר, להסביר ואפילו לספר בדיחות לאורך כל הדרך. עבורי זאת הייתה חוויה מיוחדת לראות שוב את כל הנופים המדהימים. לראות את המקומות בהם נאבקתי ברוח ובגשם, המקומות בהם עצרתי למנוחה, העליות המעייפות והירידות המהירות. ארבעה ימים, 300 ק"מ, הצטמקו לארבע וחצי שעות.

ההשוואה המתבקשת בין נסיעה ברכב לרכיבה על אופניים באזורים כאלה, דומה להשוואה בין צפייה בסרט טבע, לחיים בטבע... בקיצור אין מה להשוות. למרות שהייתי באזורים אלה רק לפני מספר ימים, חשתי נימה של נוסטלגיה שהתחזקה עם החזרה לבאנף.

עם הגעתי לבאנף הרכבתי את האופניים בתחנת האוטובוס ומשם רכבתי לאתר הקמפינג הישן והטוב. פגשתי שם בחור מספרד שמתכנן טיול רגלי, שזה היה היום הראשון שלו בקנדה, וגם קבוצה של רוכבי אופניים בתחילתו של טיול ארוך. כולם שאלו שאלות, ואני שהרגשתי כבר כמו טייל וותיק, שמחתי לעזור ולחלוק איתם מניסיוני.

 


יום מס' 10: 20 ביולי - Banff - Kananaskis Lake

נפרדתי בפעם האחרונה מבאנף ומהרי הרוקי ופניתי דרומה לעבר האזורים הפחות מתויירים של אלברטה. השטח מסביב הפך בהדרגה להיות יותר מישורי, אך הכבישים הגליים דרשו בכל זאת מאמץ מסוים לקראת סוף היום. את ארוחת הצהרים אכלתי במסעדה בעיירה השלווה קננסקיס ווילג'.

לקראת סוף היום באחת העליות נתקלתי במחסום דרכים. לשם שינוי לא היה מדובר בתאונה ואפילו לא בחפץ חשוד, אלא בצוות צילום הוליוודי שצילם סרט עם רובין וויליאמס. רובין עצמו לא היה על הסט באותה שעה כך שלא התמזל מזלנו להיפגש. לא נורא, ההפסד כולו שלו...

לקראת הערב הגעתי לאתר הקמפינג שהיה שומם יחסית למה שהורגלתי. אמנם היו באתר עוד אנשים אך מסיבה כלשהי הרגשתי תחושה לא נעימה להיות במקום זה. המקלחות היו הכי מעצבנות שנתקלתי בהן: צריך לשלשל מטבע של דולר עבור כל חמש דקות של מים זורמים. לא מבין איך במדינה עם שפע כזה של מים אפשר לחשוב על דבר כזה. חשתי ששבעתי מקמפינגים לעת עתה והחלטתי שמכאן ועד ווטרטון אני אישן במוטלים.

 


יום מס' 11: 21 ביולי - Kananas

כשהייתי בהרי הרוקי ידעתי פחות או יותר למה לצפות מבחינת תנאי הדרך, ידעתי איפה אפשר לקנות אוכל ואיפה כדאי ללון. לאחר שפניתי דרומה רכבתי למעשה אל הלא נודע. כך קרה שבבוקר זה מצאתי את עצמי כמעט ללא אוכל להמשך היום, כשנקודת הציון הבאה על המפה נמצאת במרחק 80 ק"מ.

בלית ברירה, התחלתי את היום ללא ארוחת בוקר, בתקווה שלפחות הדרך לא תהיה קשה מדי. לאחר כרבע שעה של רכיבה התקרב אלי רוכב על Cannondale 1000 והתפתחה בינינו שיחה קצרה. סיפרתי לו קצת עלי ולאן מועדות פני והוא סיפר שהוא מצ'כיה אבל גר בקנדה ושהוא רוכב בדרך הזאת לפחות 10 פעמים בשנה. ואז הוא שאל, "תגיד אתה יודע מה מצפה לך בהמשך?" עניתי שאני לא יודע, ולפי החיוך הממזרי על פניו הבנתי שפספסתי משהו חשוב. התשובה לא איחרה לבוא: "זאת העלייה הגבוהה ביותר בקנדה... 2200 מ'... 15 ק"מ של עליות...". "אבל", הוא אמר, "מסתובבים באזור הרבה דובים כך שלא תהייה לך ברירה אלא לרכב מהר..." נרגעתי...

זאת בהחלט הייתה עלייה קשה ביותר: חמש עשרה קילומטר, כשכל סיבוב בכביש מסתיר את העלייה הבאה שלא רואים את סופה. מהר מאוד גמרתי את כל החטיפים שנותרו לי, כולל Humer Gel חדש שמצאתי על הכביש... העובדה שידעתי למה לצפות עזרה לי לא להישבר.

 

לאחר הפסגה שאר הדרך הייתה כצפוי ברובה ירידות. כשהגעתי לבסוף לקילומטר ה-80, מצאתי רק תחנת דלק עלובה, אך למזלי הגדול היה בה גם קיוסק קטן. אכלתי סנדוויץ' עם כוס תה חם והמשכתי הלאה.


לקראת ערב הגעתי ל- Longview ופניתי מיד למוטל היחידי בעיירה. כמה כיף היה, לשם שינוי, להתקלח ללא הגבלת זמן! סיימתי את הערב במסעדה המקומית בזלילת סטייק שנעלם מהצלחת במהירות שיא. כשחזרתי לחדר, נפלתי על המיטה הרכה ונרדמתי עייף אך מרוצה.

 

 

בכתבה השלישית בסדרה - המשך הטיול

========================================

 

יש לכם יומן מסע או סיפור טיול שברצונכם לפרסם באתר ?

שלחו למייל שלנו ונפרסם זאת בשמחה.


 


תגובות

דרג:
לא שווה לבקר
התחברות
תגובה
{{comment.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{comment.CreateDate | datetime}}
{{comment.Comment_ClearText}}
תגובה לתגובה



{{child.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{child.CreateDate | datetime}}
{{child.Comment_ClearText}}








ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין
גן החיות של טורונטו

גן החיות הגדול בקנדה המחולק לאזורים שונים המייצגים מיקומים גאו...

פארק הדינוזאורים

פעם שוטטו על האדמה הזאת דינוזאורים; היום זהו פארק לאומי מקסים ...

מוזיאון האמנויות היפות של מונטריאול

מוזיאון אמנות מקיף ובעל היצע עשיר של יצירות קנדיות ובנלאומיות...

הפארק הלאומי יוהו

מפלים ואגמים, והרי הרוקי הקנדיים מתנשאים אל מול עיניכם. כאן אפ...

מסלול מהרי הרוקיז ועד ונקובר

מסלול בן יומיים-שלושה שמאפשר נסיעה נינוחה מהרי הרוקיז ועד העיר...

ללכת על הקצה

ללכת על הקצה של אחד המגדלים הגבוהים בעולם ולצפות בנופי טורונטו...

מגדל הטלוויזיה של טורונטו

אחד מהמבנים הגבוהים ביותר בעולם העומד ללא כל תמיכה חיצונית ...

Fairmont Banff Springs

מלון פיירמונט נראה כמו טירה מדיסני-לנד. הוא מוקף ביערות, הרים,...

הפארק הלאומי בָּאנְף

עם יותר מ- 1,600 ק"מ של שבילי הליכה, הפארק הלאומי באנף הוא מקו...

הגן הבוטני VanDusen

גן בוטני גדול ועשיר במיוחד...

מוזיאון אגא חאן

המוזיאון הראשון בצפון אמריקה לאמנות איסלאמית...

בזיליקת נוטר דאם

כנסייה יפהפייה שלא כדאי לפספס...

חצי האי גאספה

אזור פראי המכוסה צמחייה ירוקה עשירה עם חופים חוליים הנושקים למ...

Free Spirit Spheres

הנה מקום לינה שלא חוויתם אף פעם: כדור על עץ!...

רוג'רס סנטר

אצטדיון רב-תכליתי הממוקם במרכז העיר ...

Clayoquot Wilderness Resort

אם אתם מחפשים חופשת טבע מעוררת אמיתית, ברמה גבוהה, אתר קמפינג ...

שביל הליכה חואן דה פוקה מרין

שביל הליכה לאורך קו החוף הפסיפי של מיצר חואן דה פוקה המציע נופ...

Emerald Lake Lodge

מקום זה מציע לינה מפנקת בתוך הטבע היפהפה של הרוקיז הקנדיים...

ארל

מסעדת ארל בבאנף...

Alloy

מסעדה אלגנטית ויפה עם אוכל נפלא והשפעה ים-תיכונית של בעליה היש...

הגלריית האמנות של אונטריו

המקום נקרא גלריה, אבל הוא בעצם מוזיאון ענקי, המציג שפע יצירות ...

מרכז באנף

מרכז באנף מקיים ארועי תרבות ואמנות לאורך כל השנה...

הרי הרוקי - ההרים היפים בעולם

זהו סיפורו של טיול בהרי הרוקי הקנדיים. שבוע ימים באחד האזורים ...

Saguenay Fjord National Park

פארק לאומי בקוויבק השוכן לאורכו של פיורד סנגנה ונקרא על שמו...

The Great George

מלון ברובע הישן של שרלוטאון, מעוצב בנעימות וקרוב לאתרים מרכזיי...

Canadian Museum of Civilization

מוזיאון מרתק לכל המשפחה על ההיסטוריה הקנדית ...

קנדה פלייס

המבנה נבנה עבור אקספו 86 ומשמש כיום כטרמינל של אוניות הקרוזים ...

סקי בוויסלר

סקי באתר העיירה וויסלר אמנם מתאפיין לא אחת בתורים ארוכים וצפיפ...

על אופניים ברוקיס - חלק א

לראות מקומות חדשים, להכיר אנשים מעניינים, לטעום מאכלים שונים, ...

המעיינות החמים של באנף

כל אמצעי הנוחות המודרניים נמצאים בספא ההסטורי ובבית מרחץ זה הנ...

Chateau Lake Louis

מלון יפהפה השוכן במיקום מדהים, על חופו של אגם לואיז עם מראה קר...

מוזיאון לקסטון

מוזיאון המתעד את אורח החיים של תרבויות הילידים של המקום...

עולם המדע

מרכז של תערוכות ופעילויות בנושאים מדעיים המתאים לבילוי משפחתי ...

על אופניים ברוקיס - חלק ג

בכתבה השלישית והאחרונה המסכמת את מסע האופניים שעשיתי לבדי בהרי...

קזה לומה

בית בסגנון הניאו-גותיקה בלב העיר טורונטו...

מוזיאון ווייט של הרי הרוקי הקנדיים

במוזיאון זה תגלו את האמנות, התרבות וההסטוריה של הרוקיז הקנדיים...

הפארק הלאומי של אי הנסיך אדוארד

לאוהבי הטבע והשקט...

איי המפרץ הדרומי

איים שמתאימים לאנשים שאוהבים נופים יפים, בעלי חיים, שלווה ומקו...

Long Beach Lodge Resort

לודג' נעים עם מיקום מהמם על החוף, לא רחוק מטופינו ...

Capilano פארק הגשר התלוי

פארק יפהפה ובו גשרים וטיילות שיאפשרו לכם להשקיף עליו מגבוה...

על אופניים ברוקיס - חלק ב

המשך הרפתקאות בקנדה, על בעלי חיים, אגם Peyto ואזורים פחות מתוי...

Feel Good Guru

אוכל טבעוני-רואו...

Fresh

מסעדה צמחונית (וידידותית לטבעונים) בעלת ארבעה סניפים בטורונטו...

Regent Hotel

מלון 3 כוכבים המציע נופים נהדרים של ההרים מסביב...

Loving Hut

אוכל טבעוני שמח וזול...

The Ivy at Verity

מלון קטנטן, חלק ממועדון נשים (למרות שגם גברים מתקבלים בברכה). ...

Vancouver Lookout

מצפה שממנו נשקפים נופיה הנהדרים של ונקובר ...

Inns of Banff

מלון הנמצא בפאתי העיר וקיבל תשבוחות רבות בשל חדריו גדולים, הנו...

Drake Hotel

חוויה בלתי נשכחת של אמנות, חיי לילה, מטבח טעים וחדרים נוחים בא...

Rawlicious

מסעדת מזון טבעוני-רואו ...