יומן מסע משפחתי
{{$Map.totalDistance}} ק"מ

נכתב ע"י שרון בר-זיו
04.07.2017
הצג על המפה
{{$ArticlesData.CurrentArticle.DisLikes}}%
0
248
שמור
25.9.15 – יום שישי
קימה בחשיכה, עוד לא 5 בבוקר אבל אנחנו נרגשים – טסים לדרום אפריקה.
מהומת חגים בשדה, קפה שקט וקרוסונים בפינה מבודדת יחסת בשדה, ואנחנו ממריאים ל 9 שעות. מיילים, ספרים, נמנום, ביקור בקוקפיט, ואנחנו נוחתים....ולו  רק בשביל להמריא שוב תוך חצי שעה לקייפטאון.
בשדה פוגש אותנו זאכי, המדריך שלנו, חביב ואנרגטי, שופע ידע שאותו הוא שש לחלוק איתנו ולא מבזבז אף רגע. נוסעים למלון וזאכי מסביר לנו על ההיסטוריה של דרום אפריקה שזורה בסיפורי ההסיטוריה הפרטית שלו. , כולנו מרותקים, והדרך אצה רצה.
זאכי הוא נכד לסבתא מהודו, סבא גרמני, סבתא שניה ממלזיה וסבא שני מבנגלדש. "אני זה מה שמכונה כאן קאפוצ'ינו" הוא מסביר לנו בחיוך. לא ממש שחור אבל גם לא ממש לבן.  ואנחנו חשבנו שישראל היא ארץ של קיבוץ גלויות......
מתמקמים במלון והילדים מודיעים על רעב קשה.  המלון נמצא ממש על קו המים ואנחנו תרים אחרי מסעדת הסושי המומלצת (הסשי הכי טעים בקייפטאון)  כי כפי שיובי אוהב לצחוק עלי – אם לא מומלץ לא נוכל לאכול שם.  אפשר לצחוק – אבל הסושי באמת מיוחד, טעים, טרי ומעניין, וכולנו נהנים לשבת יחד סביב השולחן אחרי יום מתיש של טיסות.
 
יום שבת 26.9.15
בוקר מכוסה עננים וקריר יותר ממה שציפינו. יוצאים לדרך עם זאכי החייכן, ועוצרים במה שיואבי מכנה  Food Lovers Heaven – שוק האוכל ב old biscuit mill. אוהבי אוכל שכמונו יפסידו גן עדן שכזה?
היינו כבר בהרבה שוקי אוכל בחיינו – וזה, שוק אוכל מקורה ומקסים!! כמו זהבה ושלושת הדובים, לא גדול ולא קטן, אלא בדיוק בגודל המתאים: כמה עשרות של דוכנים יפהפיים, צבעוניים ויצירתיים:  מיצי פירות טריים בבקבוקי זכוכית ארוכי צוואר, שפע של ירקות ופירות מכל הסוגים הצבעים והמינים בסלסלות קש, מאפים קטנטנים מסודרים על מגשים ארוכים, עוגיות מקושטות בשלל צבעים , צלוחיות עם גבינות מעשרות מקומות,  , שיפודי פטריות יער ושדה– והכל מזמין, מפתה וריחני. בין לבין דוכני יין, קפה משובח, ובאמצע שולחנות ארוכים עליהם פורשים המבקרים את השלל שקנו ואוכלים – עם העיניים, הפה והידיים.
טועמים מפה ומשם, שותים קפה נהדר, מצטיידים באוכמניות ופטלים לדרך, וכמובן רוטב חריף להביא הביתה, והופ יוצאים לדרך. נכנסים לאוטו וזאכי ממשיך בשלל סיפורים על ההיסטוריה המקומית- הכיבוש ההולנדי, הבריטי, שוב ההולנדי ושוב הבריטי – ואנחנו מרותקים. מתברר שלא רק לנו יש היסטוריה מעניננת ולא רק אותנו כבשו.....
עוצרים לראות את קולוניית הפינגווינים. בניגוד לניו זילאנד שם ראינו  3 פינגווינים ממרחק של 100 מטר, כאן יש עשרות רבות של פינגווינים, המשוטטים להם על החוף במרחק של פחות ממטר מקהל המבקרים. מתברר שהצילו אותם מזיהום של שמן שנשפך לאוקיינוס ליד אנגולה, והם למעשה מהגרים שהתנחלו מחדש. נחמד. משם ממשיכים לכיף התקווה הטובה. הרוח נושבת קרירה, והים נראה סוער ואפור – מרתק. אנחנו עולים במעלה ההר, ומתפעלים ממרחבי האוקינוס האינסופיים הנפרשים תחתינו. כיף לצעוד ברגל.
עוצרים לאכול צהריים, ומשם ממשיכים לאורך החופים היפהפיים ועיירות הדייגים שבדרך. עוצרים לקפה של אחה"צ בעיירת חוף. מהופנטים ומוקסמים מהגלים העוצמתיים הנשברים אל החוף. עוד לא ספארי – אבל כבר ראינו בדרך משפחות של בבונים, בנות יענה ועוד סוג של אילות בר. 
חוזרים עייפים למלון, אך הבנות (וגם חלק מהבנים) מוכנים כבר לצאת שוב לדרך לבדוק את החנות  של NIKE   שנמצאת ממש ליד המלון. גם קניות במידה זה נחמד.
ארוחה כיפית במסעדת טפאס מקומית ומצויינת ואנחנו כבר מסכמים את היום. היה שווה !
 
שבת 27.9.15
למרות התחזית לאפור אנחנו משכימים לשמיים נקיים מעננה.  אוכלים ויוצאים לדרך. היום ליקבים שבדרך היין. אבל לפני זה עוברים דרך שכונות העוני של קייפטאון. "השכונה" הגדולה ביותר מונה כמליון וחצי נפש. צריפים צפופים צפופים, נוגעים אחד בשני, ללא חלונות, ללא חשמל, ללא מים זורמים. כמו בנפאל ובהודו – כל הילדים מתרוצצים יחפים בסמטאות, דוכנים שמוכרים תרנגולות שזה עתה נשחטו, ירקות ופירות, מזרנים וכורסאות. שירותים ציבוריים בכל פינה, ומקלחות בשיטת הדלי. כוחות המשטרה גם הם לא מגיעים לכאן. מתוך הילדים שגדלים כאן הרוב לא מגיעים לסיים תיכון, וב 3 השנים האחרונות פחות מ 10 ממאות אלפי הילדים שגדלים כאן הצליחו להגיע לאוניברסיטה. נולדת כאן וגורלך נחרץ לחיים של עוני, עליבות, פשע וסמים. כמה עצוב!! והנה ממשיכה ומתפתלת לה הדרך, ותוך מספר דקות אנחנו בדרך היין. הנופים מוריקים, כרמים ועצי זית, והנה אנחנו ביקב יפהפה של relaix château .  כמה מזל צריך בחיים האלו. ולא צריך להיות אדם מאמין, בשביל להודות על מה שיש לנו.
מתיישבים במרפסת המשקיפה אל נוף ההרים היפהפה וטועמים יינות. גם גיא ותומר בטועמים, מחווים דעה, לוגמים לבן, אדום, שרדונה ושיראז ובעיקר מחסלים צלחת גבינות ונקניקים. כבר כמעט צהרים ומדובר כאן בשני גברברים צעירים שלא יעלה על הדעת שלא יבוא משהו אל פיהם 3 שעות תמימות.....
משוטטים בעיירות הציוריות שבדרך (מזכיר את נאפה וסונומה) קונים מזכרות – 2 תרנגולי הודו ממתכת. הילדים תמימי דעים שזה מכוער להפליא, אבל כיון שיובי בכל נסיעה אחראי על קניית מזכרת מקומית – לא מתווכחים עם בעל נסיון. מבטיחים להן שזה יראה יפה בבית, ומקווים לטוב. הבנים מצטרפים ליובי למשא ומתן על המחיר הסופי. 40% ממחיר ההתחלה והתרנגולים ועוד כמה מגשי עץ בידינו.
צהריים בחממה יפהפייה באמצע יקב ציורי שמשתרע על עשרות דונמים של חוות ירקות ופירות. הרוח מתחילה להשתולל, אנחנו מתעטפים בצעיפים ונהנים לשבת בחממה המוגנת. נוסעים חזרה ולבקשת הבנות עוצרים בקניון. מייד נזכרתי כמה אני מתעבת מקומות כאלו – סגורים, צפופים, אינני יודעת אם לפנות ימינה או שמאלה, למעלה או למטה. איך מוצאים כאן חנות מסויימת? קלסטרופוביה!! 
מגיעים חזרה למלון, ויוצאים לאכול במסעדת פירות ים מומלצת. לנגוסטינים, קלאמרי, צדפות ועוד מעדני ים. תענוג!
 
 
ראשון 28.9.15
בוקר נוסף של שמים תכולים, אנחנו משכימים קום  (לדעת חלק מהמשתתפים לקימה ב 8 בבוקר קוראים להשכים קום) אורזים תרמילים עם מים ופירות, והולכים לטפס על ה Table mountain – ההר של קייפטאון.
הנהג מוריד אותנו לפתחו של שביל קטן ומתפתל למרגלות ההר, ואנחנו יוצאים לדרך. עולים ועולים ומתחתינו נפרשת העיר כולה, והים הגדול על מפרציו המרובים. בדרך מפלונים קטנטנים ואנחנו מצטיידים בעוד מים מהמפל וממשיכים בדרך. למעלה שמו של ההר כן הוא – כמו פלטת שולחן. צועדים שעה וחצי על פלטת ההר ומכל מקום נופים אחרים. ים, מפרצים, והעיר פרוסה מתחתינו. אוכלים צהריים בראש ההר ומקבלים החלטה אמיצה – נרד חזרה ברגל ולא ברכבל (כפי שניחמנו את עצמינו בעליה הקשה). כל מי שעלה עליות קשות בחייו, כבר יודע שהמחשבה שהירידה קלה מהעליה היא לא יותר מאשר פנטזיה שמתנפצת כבר בדקות הראשונות. הירידה קשה, מחליקה, מאתגרת. אבל אנחנו עומדים בכבוד במשימה, ואף צועדים כל הדרך עד לתחנת האיסוף במוניות. סה"כ צעדנו כ 7 שעות היום, והטלפון של גיא מדד לנו כ 19,000 צעדים!
מותשים מגיעים למלון ויוצאים לאכול במסעדה קובנית. סטייק ברוטב שוקולד הוא המומחיות של הבית ומי אנחנו שנתווכח. טעים!.  חוזרים למלון. בזאת אנחנו נפרדים מקייפטאון. מחר – לספארי !!

 
יום שלישי 29.9.15
היום נוסעים לספארי! התרגשות גדולה
נסיעה לשדה, נפרדים בחיבוק חם מזאקי המדריך והופ לטיסה קצרצרה לפורט אליזבת.
לשמורה - הדרך נפרשת לפנינו על מרחביה האינסופיים, ובתומם של שעתיים ההתרגשות בשיאה – הגענו ל Kwadwae
לימונדה טרייה ועוגיות שוקולד צ'יפ ביתיות ואנחנו עולים על הג'יפ הפתוח ומגיעים למשכנינו ל 5 ימים הקרובים – Ecca Lodge . למרות שבגילינו המופלג כבר היינו בלא מעט מקומות – זה לא דומה לשום דבר שהיינו בו קודם.
ציפור צבעונית בונה לה קן חמישי ממש מעל לראשינו. הזכר החרוץ מכין מבחר קינים אפשריים בכדי שהנקבה תוכל לבחור את זה שעונה על צרכיה. הוא משפצר ובונה את חמישתם במקביל, בעוד היא יושבת לה על ענף סמוך. מתלבטת. אנחנו מתוודעים לניק, המדריך שיהיה צמוד אלינו  ב 5 הימים הקרובים, יושבים כולנו במרפסת העצומה שפונה אל הספארי האינסופי (ששטחו בערך כשל חצי מדינת ישראל אם לא יותר), ואוכלים ארוחת צהריים קלה לפני היציאה לספארי אחה"צ.
מקדימה יושב לו יובאני, הגשש המקומי. תפקידו לצפות בחיות מרחוק, ולגלות עקבות בדרך. דרך העפר שלנו נראית כדרך סתמית מספרת לו סיפורים רבים – לא מזמן עבר כאן אריה (עקבות טריים), ולפני שבוע בערך ברדלס (עקבות ישנים יותר). ממש כמו בחיים - כל אחד רואה, מבין ומפרש את המציאות כפי יכולתו.  לא עוברות יותר ממספר דקות והנה אנחנו מבחינים בעדר אנטילופות שצופות בנו בעניין מרחוק. כל מספר דקות אנחנו מגלים משהו חדש – זברות משמאל, וג'ירפות מימין, קבוצת פילים על גבעה אחת, ובנות יענה בגבעה אחרת. קרנפים שחורים ולבנים (שניהם למעשה נראים חומים) ועוד כל מיני סוגים של חיות רצות ומקפצות שמעולם לא שמענו את שמם. כאן אנחנו האורחים, והם עסוקים בשלהם.
מחפשים צ'יטות, והנה אנחנו מבחינים בזכר שמסתתר מאחורי עץ. מתקרבים אליו, והוא בשלו. אורב. אנחנו מדוממים מנוע, ופשוט יושבים בשקט, מצפים, מתפעלים – מהיופי, ההוד וההדר של החיות הללו. אחרי כמעט חצי שעה של המתנה, הנה, הוא מחליט לתקוף את עדר האנטילופות, יוצא לציד, אך הופ, תנועה אחת לא זהירה שלו, והאנטילופות הבחינו בו. כולן מתקבצות יחד ונושפות אליו בקולי קולות. והוא,מאוכזב שהתגלה, מתקרב אלינו. הנה הוא, ממש 2 מטר מאיתנו, למעשה אפילו פחות. איזה פחד!!! ואם הוא יחליט לתקוף? ניק מרגיע אותנו שזה לא יקרה (האם כדאי לסמוך עליו?).  הוא עובר לידינו, מסמן טריטוריה בשלל אפשרויות (משתין, משפשף את פרוותו ויורק) וממשיך בשלו, מחפש ציד אחר ואנחנו אחריו.  ממשיכים במסע והנה עוד צ'יטה ו 4 ילדיה הצעירים.  גם הם חולפים להם במרחק של כמעט נגיעה מאיתנו.  מפחיד ומרגש! ממשיכים לחפש אריות, והנה הם – אמא ו 3 ילדיה. גם אצל האריות וגם אצל הצ'יטות האמהות הן אלו שצדות, דואגות לאוכל לעצמן ולגורים, ומגינות על הגורים עד שהם גדלים לדאוג בעצמם לצרכיהם. האבות מגיעים רק בעונת הייחום, מעבר לזה הם חיים עם עצמם ודואגים לעצמם בלבד. גם הפעם אנחנו קרובים ממש מרחק נגיעה. ניק מבטיח לנו שהם שבעים ומרוצים, ולא מחפשים ציד כרגע.. עוצרים בצד הדרך והנה ניק ויובאני מוציאים ברגע שולחן ומפה, שוקו חם וקפה, ושיפודי פילה, עוגיות, וכל מיני מעדנים מקומיים. החושך מתחיל לרדת ואנחנו עודים את דרכינו חזרה ללודג'. קר ורוח ובפתח מקבלים את פנינו עם מגבות חמות, ומשקאות חמים. האח דולקת ועצים מתפצפצים באור כתום וחמים. אנחנו מקבלים 3 וילות זוגיות –  יפהפיות, מוקפות חלונות, ובכל אחת מהן מרפסת ענקית, בריכת שחייה ונוף אינסופי שנפרש לפניה. להכנס למיטה, להשתרע על הספות האינסופיות ולהביט בנוף המהפנט. איך זה שזכינו בכל זה?
ארוחת ערב – כולנו מתקבצים לנו יחדיו בחדר האוכל האינטימי, ארוחה נהדרת בת כמה מנות, ואנחנו מסכמים את היום. מחר משכימים קום כי לספארי הבוקר נצא כבר ב 6 בבוקר.
יום רביעי  30.9.15
הטלפון מצלצל – 6 בבוקר!  קפה ותה עם עוגיות ואנחנו מעמיסים את עצמינו עם משקפות ושמיכות על הג'יפ. קר! אבל מצב הרוח מרומם. המרחבים האינסופיים  שוב נפרשים לפנינו, ודי בזאת בכדי לרומם רוחו של אדם. כנראה נועדנו להיות בחוץ ולא סגורים בקוביות עירוניות.  הנה עדר פילים – עומדים להם בנחת ולועסים חצאי עצים  - ענפים ירוקים עם קוצים אימתניים, אבל להם זה לא מפריע. הפיל חופן בחדקו שלל ענפים קוצניים, מקבצם יחדיו ומכניס הכל לפה. עוד כמה ביסים וחצי מהעץ איננו. החיות חכמות ומנהלות את מקורות האוכל – כל מספר שבועות נעים לאזור אחר של השמורה, בכדי לאפשר לאזורים אחרים לגדול ולחדש את עצמם.
ההתבוננות מרתקת. החיות שמהוות טרף צריכות לשמור שלא להטרף (סיוט) אבל לרבות מהן אין אויבים – הגי'רפות, הקרנפים, האריות, הצ'יטות והפילים – כל אלו עסוקים בעיקר באכילה, הזדווגות ושינה שאר הדברים לא מטרידים אותם, והם נראים שלווים להפליא. לאחדים מאיתנו זה נראה משעמם, ולאחרים  - נפלא. שוב – הכל בעיני המתבונן.
עוד קבוצת אריות – אמא  ו 2 גורים. משחקים אחד עם השני, עוברים שוב מטר עד 2 מאיתנו. עסוקים בשלהם. אנחנו מוצאים את עצמינו מהופנטים, שקועים לגמרי ברגע. אין טלפונים (אין קליטה ממילא), לא שמים לב לקור  ולטיפות הגשם. סורקים כל הזמן את הסביבה, מה עוד מסתתר שם מחכה שנגלה אותו?  ג'ירפות, זברות, אנטילופות – כבר התרגלנו למראות האלו שמקיפים אותנו מכל עבר.
חוזרים לארוחת בראנץ' שופעת מאכלים. אנחנו רעבים (בכח זאת ערים כבר 4 שעות) וקר לנו. בחדר האוכל דולק האח, ואנחנו נרגעים מהבוקר.
משחקים Pictionary  - הרוחות מתלהטות, מזמן לא צחקנו כל כך – כיף להיות ביחד.
זמן לנוח – אמבטיה חמה בחדר, קוראים, כותבים, מנמנמים. אחה"צ נצא לעוד 3-4 שעות בשטח.
 
יום חמישי 1.10.15
6 בבוקר ואנחנו כבר משכימים כמו בשגרה. תה חם ועוגיות, מתעטפחם בשמיכה וצעיף ומטפסים על הג'יפ. האינסוף קורא לנו, מפתה, יפהפה, מזמין, אחר – עצים, גבעות, דיונות חשופות ושבילים נסתרים מלאי חורש ועצים. השמיים אפורים, אבל יבש כרגע  - ואנחנו שוב מחפשים – לראות, להכיר, להריח דברים חדשים.
הנה אריה זכר, רעמתו שחורה ואדירה כמו בסרטים, יחד איתו 2 נקבות ו 2 גורים. מהלכים להם בשטח. חוזרים ללודג' – נחים, משחקים Pictionary , מנמנמים.  אוכלים משהו ויוצאים שוב לשטח. נוסעים לאגם ומחפשים היפופוטמים, והנה גיא מבחין על ראש הגבעה בצ'יטה אם וארבעת הגורים (אותה ראינו גם ביום הראשון). מחפשים להם ציד. בקצה שני של הגבעה עדר אנטילופות שאינן מודעות למתרחש. אנחנו עומדים, מדוממים מנוע, ויושבים לצפות בהצגה הכי טובה בעיר, בשורה הראשונה בתאטרון. הצ'יטה אורבת ממקום מחבואה, משפרת עמדות. האנטילופות מריחות סכנה, אך אינן יודעות עדיין מה טיבה. שעה של המתנה מורטת עצבים ואנחנו מהופנטים. אחד הגורים חסר סבלנות והופ – הצ'יטות מתגלות. ארוחת הערב שוב מתרחקת מהמשפחה.  תסכול. הצ'יטה האם פותחת בריצה, משאירה את הגורים מאחור בפקודה.  ואנחנו אחריה. 4 הגורים נעצרים הפעם באמצע השביל, מחכים, הינו שהפעם הם לא מוזמנים (אלוהים יודע איך) . האמא מאתרת מרחוק קבוצת ניאלות, שמתגודדות בחורש הקטן. היא לא מבזבזת זמן, ומתגנבת לחורש. אנחנו, כמו במירוץ, עומדים מעל ההתחרשות, צופים. והנה היא מזנקת, הניאלות מתפזרות לכל עבר והיא אחרי אחת מהן. מהירות בלתי נתפסת, ותוך 5 שניות הצייד מסתיים. האמא קוראת לגורים להגיע. בודקת את השטח, וגוררת את הציד הטרי מתחת לאחד העצים.  הגורים מגיעים וכל המשפחה סועדת. אנחנו עומדים ומסתכלים בארוחה, שמחים בשמחתה של המשפחה, ועצובים עבור הניאלה שנטרפה. מדהים איך היצר החייתי עובד כאן – אנחנו מרותקים למשקפות, המראה של הגורים שמבתרים את הגופה הטרייה, וקורעים לעצמם פיסות בשר טריות מהפנט את כולנו. הטבע במיטבו.  אחרי האירוע הזה הכל מחוויר, ואנחנו מחליטים לחזור ללודג', לשתות שוקו חם, ולהתחמם ליד האח. שוב מתחיל לרדת גשם, אבל אנחנו מרוצים, שמחים וטובי לב. הנה הסתיים לו עוד יום עמוס חוויות. כמה אנחנו קטנים וחסר כוח מול הטבע העצום והגדול הזה, בו לכל אחד יש תפקיד. נדמה שרק אנחנו חרגנו ממקומינו הטבעי.....
 
 
 
 
יום שישי 2.10.15
השכמה מוקדמת לשמיים מחווירים בוורוד ואדום. זריחה מוקדמת. יהיה יום חם היום, אבל עכשיו עדיין קרירות של בוקר באוויר ואנחנו מתעטפים בשמיכות, מטפסים על הג'יפ ויוצאים לדרך. הרוח מכה בפנים, המרחבים העצומים, כשמם – מרחיבים את הלב. הנה בצד הדרך יושבת הצ'יטה וארבעת גוריה. אין זכר לסעודת הטרף של אתמול, ופניהם נקיים מכתמים של דם. הבטן מלאה ליומיים הקרובים כך שהם נינוחים ושלווים. היום ניסע להרים לחפש את הנמר. בדרך פילים, זברות, אנטילופות, ועכשיו, אחרי שראינו והכרנו את כל החיות הגדולות יש אפשרות להתרכז גם בפרטים הקטנים – אין סוף ציפורים צבעוניות,  סוגים שונים של שפנים, עכברים ועוד סוגי חיות שונים שאיננו מכירים. עקבות טריים בדרך, ויוני, הגשש שלנו, מכיר את השטח בצורה מעוררת השתאות. נראה שהחושים שלו מחודדים כמו של אחת החיות. הוא רואה, שומע ומריח דברים שאנחנו מתקשים לקלוט. השמש יוצאת, נעימה, מחממת, ואנחנו בעקבות הנמר החמקמק. עוצרים בנקודת תצפית, מקום מושלם לפקניק, שוקו חם עם ליקר אמרולה, ומאפינס. אין לדעת איפה הנמר מסתתר, כך שאני בוחרת לעשות פיפי ממש בצד הג'יפ. צוחקת על עצמי, ובכל זאת מוצאת את עצמי חוששת להתרחק יותר מדי.....
חוזרים ללודג' לארוחת בוקר גדולה. השמש החמימה מאירה אותנו בחוץ. שוכבים לצד הבריכה, מתקשים לנתק את העיניים מהנוף שלא נגמר. מהפנט. חבל לקרוא או לעצום את העיניים. שלווה מוחלטת. על העץ – שוב עסוק הזכר הצהוב בבנייה בלתי נלאית. מרתק להסתכל עליו, עף, חוזר עם ענף בפיו, מתקין, בונה, בלתי נלאה.
משחקים  Pictionary – אני מתענגת על רגעי הביחד של כולנו. שמחה גדולה ואיתה עצב. שלא ייגמר לעולם.
אחה"צ להרים, דרכים לא דרכים, אנחנו והטבע. אין הרבה חיות, אבל הנוף מרהיב. השמש עוד מעט תשקע, והנה אנחנו עוצרים בצד הדרך, הצוות הכין לנו פריסת שטח יפהפיה. פיסת האחו מוארת בפנסים סולריים ועששיות, מדורה ולצידה, שולחן קטן ועליו שיפודי ירקות צבעוניים ומיני בשרים ולחמים,  משקאות חמים ומרק אפונה רותח על המדורה. בצד עומדת מישהי שמוזגת על ידנו מים חמימים וסבון ריחני.  היופי, האוכל, האווירה – הכל משמח. השמש כבר שקעה, ואנחנו מוקפים באלפי כוכבים. ניק מלמד אותנו לזהות את חלקם, ואנחנו יושבים בשקט, בחושך המוחלט, מחפשים כוכבים נופלים. אפשר לשבת כך שעות, ורק לבהות בשמיים זרועי הכוכבים. גדולים וקטנים, מאירים יותר ופחות, קרובים ורחוקים – כמה אנחנו קטנים ביקום הזה.  עושים את דרכינו חזרה ללודג'. בלילה רואים חיים אחרים בשטח. הנה דורבן רץ זקור קוצים, והנה ארנבים מקפצים, ופה ממש לידינו חיה שהיא הכלאה בין קנגרו לארנב. ניק מכבה את אורות הג'יפ. החשיכה שחורה, משתקת, ממלאת את הכל. לא רואים דבר. איך החיות האלו מסתדרות בלילה?
ארוחת ערב אחרונה, מסכמים, מתכננים א תהטיול הבא, ומשחקים פעם אחרונה  Pictionary  שייזכר שמשחק הרשמי של הספארי.
יום שבת 3.6.15
קמים מוקדם לנסיעה אחרונה בשטח. עצוב להיפרד. היה לנו שבוע קסום, אחר, משפחתי, מהפנט ומרתק.
אשרינו שזכינו!
 
 
 

תגובות

דרג:
לא שווה לבקר
התחברות
תגובה
{{comment.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{comment.CreateDate | datetime}}
{{comment.Comment_ClearText}}
תגובה לתגובה



{{child.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{child.CreateDate | datetime}}
{{child.Comment_ClearText}}








ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין
נמל התעופה הבינלאומי או.אר טאמבו

שדה התעופה העמוס ביותר באפריקה מציע אפשרויות רבות וטובות לקניו...

Sabi Sand Private Reserve

כאן נולד ענף תיירות חיות הבר והוא הוותיק ביותר מבין השמורות בפ...

שכונות ואתרים מרכזיים בקייפטאון

בואו להכיר את האזורים העיקריים שמרכיבים את קייפטאון...

לצלול עם כרישים

לשחות עם כרישים...

האמנות הדרום-אפריקאית

האמנות הדרום-אפריקאית שוברת את המסורת ותופסת את תשומת לבם של א...

עמק אלף הגבעות

עמק יפהפה ליד דרבן בו גרים עדיין בני שבט הזולו בבתיהם המסורתיי...

לודג' Singita

פינוק ומותרות לצד תחושה של התבודדות עם הטבע...

לודג' Makanyane Safari

חדרים מלאי אווירת פינוק ומותרות שנשארים פתוחים (פשוטו כמשמעו) ...

לודג' Londolozi

נחשב עדיין לאתר הדגל אליו משווים אתרים אחרים...

לודג' Madikwe Safari

לודג' מעוצב לעילא ועדיין בעל אווירה כפרית-משהו...

יומן מסע משפחתי

...

The Backpack Hostel

הוסטל זול אך איכותי באווירה כיפית...

Madikwe

...

Kagga Kamma

חדרי שינה שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה בתוך שמורת טבע פראית...

Mount Nelson

המלון המרשים ביותר בעיר...

דראם קפה

הופעות ושיעורי תיפוף לקהל הרחב באווירה משוחררת...

Company's Gardens

פארק ציבורי גדול וגן בוטני...

Hluhluwe National Park

...

Inkosana Lodge

B&B זול מאוד ומפתיע באיכותו...

Abseil Africa

חברה מקצועית שמציעה שלל פעילויות של ספורט אתגרי וחוויות...

St Lucia

...

גלריה Clementina

כלי הבית החדשניים והאמנותיים ביותר בדרום אפריקה...

לודג' The Outpost

אי של פאר בלב הטבע...

The Dubliner

בהתאם לשמו, זהו פאב אירי ובו הופעות מוסיקה כל ערב...

Phinda National Park

...

Biesmiellah

תפריט אסייתי בהשפעה אפריקאית ...

לודג' העבדים

ללודג' העבדים יש היסטוריה עשירה ומגוונת מה שהפוך את הביקור בו ...

אחוזת בושאנדל

אתר ביקור יפה, אוכל טוב וכמובן - הרבה יין...

Earth Lodge

לודג' יוקרתי וחיות יער ידידותיות...

Atlantic House

אסקפיזם במחיר נעים...

Parliament Hotel

מלון בלב העיר המציע תמורה טובה לכספכם...

Kruger National Park

פארק ענק קרוב לגבול מוזמביק, שבו תוכלו לראות מגוון עצום של בעל...

גלריית Kim Sacks

פריטי קרמיקה מקסימים שאפשר לקנות...

Clos Cabriere

במרתף היין החדש של היקב הזה מקדישים כל חבית להפקת פינו נואר מו...

Beluga

תפריט מגוון, בר עשיר ואווירה נעימה...

גלריית Africa Nova

קרמיקה, תכשיטים, אומנות שבטית, פריטי טקסטיל, פסלים ועוד המוצגי...