אנגקור
{{$Map.totalDistance}} ק"מ

המקדשים של אנגקור נבנו בין השנים 879-1191 לספירה, בשנות השיא של התפתחות הציוויליזציה של שבט החמר, קבוצה אתנית שחיה בדרום מזרח אסיה, קמבודיה ותאילנד. המקדשים האלה מדהימים ביופיים ונחשבים להישגים גדולים עבור התרבות העתיקה שחיה כאן
נכתב ע"י מערכת "מגלים"
19.06.2012
הצג על המפה
{{$ArticlesData.CurrentArticle.DisLikes}}%
0
448
שמור

יש שני קומפלקסים של חורבות עתיקות בדרום-מזרח אסיה, האחד בבאגאן, בורמה והשני באנגקור שבקמבודיה.

 

מסביבות שנת 800 לספירה ועד לאמצע המאה ה-15, אנגקור (Angkor) הייתה לב ליבה של אימפריית החמר (Khmer) האדירה, שהשתרעה על השטח שהיום הוא קמבודיה, וכמו כן על חלקים נרחבים שעתה שייכים לתאילנד, לאוס ווייטנאם. עם כל מלך חדש שעלה לשלטון, החל גם גל של בניה מחודשת. בשיאה של האימפריה, יותר מ-750,000 תושבים חיו בשטחה. 

 

בין שדות האורז, עטופים ביערות עבותים, מקיפים עשרות מקדשים את חומות העיר העתיקה אנגקור תו'ם (Angkor Thom) לאורך שטח של יותר מ-400 קמ"ר.

 

עד המאה ה-11, אימפריית החמר הייתה הינדואיסטית. לאחר תקופה בודהיסטית קצרה, האמונה ההינדואיסטית קמה לתחייה במאה ה-13, רק כדי להתחלף שוב בבודהיזם בתקופת דעיכת האימפריה. במקדשים באנגקור, שני עולמות האמונה נפגשים. גילופים מפורטים ושופעים חיוניות מתארים סצנות מהאפוסים ההינדואיסטיים הגדולים, הראמאיאנה והמהאבהארטה, עומדים לצד פסלים של בודהיסטווה מלאי שלווה; בסיסי עמודים שבעבר הכילו לינגאם (סמל פאלי המייצג את האל שיווה), עתה תומכים בדמותו של בודהא. אפסרה, דמות 'הרקדנית השמימית' של המיתולוגיה ההינדואיסטית, עברה צד והפכה לאחד מהאלמנטים המרכזיים של האדריכלות במקדשי הקמר הבודהיסטיים – ויותר מכך, גם סמל לאומי בקמבודיה המודרנית.

 

הקומפלקס של מקדשי אנגקור נחשב לאחד מפלאי העולם העתיק.  מספר האבנים ששימשו לבניית אחד מהם, אנגקור וואט, הוא כשני מיליון, כמספר אבני הענק ששימשו את הבונים המצריים בעת בניית פירמידות הענק במצרים. האבנים האלו הובאו בעזרת פילים ממחצבה הנמצאת כ-65 ק''מ מכאן, באזור יערות גשם טרופיים.

 

בעיר הקמבודית והמבוצרת בחומה אנגקור ת'ום הצטופפו במאה ה-12 למעלה ממיליון בני אדם. תעלת מגן ברוחב 100 מטרים הקיפה את החומה המרשימה הזו. בתעלה שחו להנאתם תנינים מפחידים, כשהם משמשים גורם מרתיע למי שירצה לחדור לעיר דרך התעלות. בחומת העיר היו חמישה שערים והכניסה אליה היתה דרך השער עם פסלי הראשים הגדולים המסתכלים לכל הכיוונים. שתי שורות ארוכות של פסלים מלווים עד היום את כל מי שנכנס ויוצא דרך החומות העתיקות.

 

האדמה שעליה העיר של אנגקור עמדה לא נבחרה להתיישבות בגלל חשיבות דתית כלשהי. היא נבחרה משום שהיוותה יעד אסטרטגי-צבאי והיה לה גם פוטנציאל חקלאי מצויין. רק מאוחר יותר הפכה העיר לאתר עליה לרגל למאמינים דתיים.

 

למרות שאנגקור זכתה למיתוס רומנטי של עיר אבודה, היא עדיין היתה מיושבת גם לאחר דעיכתה של אימפריית החמר. למעשה, כנראה הנזירים שגרו במקדשים אלו הם אלו שעזרו לשמר אותם במצב טוב כל כך (למרות שהם גם הוסיפו שיפורים משלהם). עד לעצם היום הזה קיימים מקדשים פעילים בתוך אנגקור.

 

עד שנת 1998, יכולתם להגיע אל המקדשים ולהיות האנשים היחידים בסביבה. אולם אז, כהרף עין, החלו המבקרים לגלות מחדש את אנגקור (באופן חלקי גם בזכות משחק המחשב טומב ריידר וגם הודות לנורמליזציה ביחסים הבינלאומיים של קמבודיה) ובסביבות שנת 2001 האידיליה נגמרה. בשנת 2012 ביקרו במקדשים יותר משני מיליון אנשים והמספר הזה עומד אפילו לגדול בשנים הבאות. 

 

באופן מדהים, למרות כמות התיירים העצומה, מעט מאוד דולרים מתעשיית התיירות מחלחלים מטה אל האוכלוסייה המקומית. מלבד השחיתות, האמת העצובה היא שרבים מהתיירים החדשים מטיילים בחבילות נסיעה שבהן הכול כלול מראש בבועה אטומה, אוכלים במסעדות בבעלות זרה, מתארחים במלונות בבעלות זרה – ומשמעות הדבר היא שלרוע המזל, סיאם ריפ נותרה אחת הפרובינציות העניות במדינה.

 

צריך להקדיש כמה שבועות טובים כדי לראות את כל מה שיש לאנגקור להציע, אבל בלית ברירה תוכלו להסתפק רק באתרים הנבחרים:

 

אנגקור ואט

 

זהו שמו של המקדש המרכזי והשמור ביותר במתחם (שבדרך כלל משמשים בשם זה כדי לתאר את כל הקומפלקס). הוא נבנה בתחילת המאה ה-12 על ידי סוּ‏ריאוארמאן השני, אחד המלכים של אימפריית החמר הגדולה.

 

אחרי שתחצו את התעלה הרחבה, שהיא מרכיב מקורי בתכנון המתחם ואמורה לסמל את הים שמקיף את סומרו, ההר הקדוש במיתולוגיה הבודהיסטית, תמצאו את עצמכם באחד מהמקדשים ההינדואיסטיים המפורסמים ביותר בעולם. למרות שקמבודיה היא מדינה בודהיסטית השייכת לזרם הטרוואדה, הבודהיזם לא היתה הדת הרשמית כאן עד לסוף המאה ה-12, הרבה אחרי הקמתו של מקדש אנגקור ואט.

 

כל אחד מארבעת הקירות החיצוניים – שנבנו מאבן חול, כמו כל המבנים הרבים שבמתחם – מגולפים להפליא בשלל תבליטים ארוכים ומפורטים. הקיר המערבי מתאר סצנות נבחרות ממיתולוגיית המהאבהארטה, והפינה הדרום מערבית מציגה את סיפורי הראמאיאנה. בקיר הדרומי מוצגת סצנה בשלוש שורות: גן העדן, הארץ והגיהינום בשלוש שכבות המקבילות זו לזו. הלוח העליון מתאר תמונה מגן העדן; האמצעי מציג את יאמה, אל המוות והצדק; התחתון מתאר תמונה מהגיהינום שהיא ערבוביה נוראית של עינויים וסבל: אנשים שקשורים זה לזה דרך הלחיים שלהם, שעצמותיהם נשברות ונמעכות, שלשונותיהם נתלשות מפיהם. אל הדמויות האלו מתלווה עוד נופך מזעזע – החמר רוז', משטר האימה שהונהג על ידי פול פוט בין השנים 1975-1978, השתמש בחלק משיטות המתוארות בגילופים בעינויים נגד תושבי קמבודיה.

 

כשתתקדמו אל תוך המבנה, תוכלו להתרשם מהסימטריה המושלמת של התכנון. אנגקור ואט הוא למעשה שורה של מעגלים קונצנטריים, שמטרתו לתאר את הר מרו (Mount Meru), פסגת ההר הקדושה של דת ההינדואיזם. 

 

במקדש גילופים ופיסולים מורכבים – קרבות מבעיתים ואירועים היסטוריים – שנחרתו לאורך יותר מ-700 מטרים של אולמות ואכסדראות. כל פינה ופינה של הואט מכוסה בגילופים, ובקומה השנייה של מקדש הפירמידה המרכזי ישנן יותר מ-1,500 אפסארות, העלמות השמימיות, שמקשטות את הקירות – כל אחת מהן שונה מחברתה, עד לפרטים הזעירים של תנוחת האצבעות, תסרוקת השיער והתכשיטים שהיא עונדת. מהקומה העליונה אפשר להביט על צמרת עצי היער המקיפים את המקדשים וזוהרים באור שמש הבוקר החמה.

 

בתוך המגדל הפנימי עצמו תוכלו למצוא כמה פסלים של בודהא, למרות שהם לא היוו חלק מהמקדש המקורי: כאשר המקדש נבנה, הם כנראה היו דמויות של וישנו, שהוחלפו כאשר דת הבודהיזם הגיעה אל האימפריה. לאורך אחד המסדרונות של המגדל נמצא היכל אלף הבודהות, שעדיין משמש כאתר פולחן על ידי הקמבודים. אלו הם שאריות של אוסף פסלי בודהה שנאפסו על ידי הנזירים במשך מאות השנים. על חלק מהעמודים ישנן כתובות גרפיטי של מבקרים סינים ויפנים מן העבר.

 

 

סרה סראנג (Srah Srang)

 

ה'אמבטיה המלכותית' באורך 700 מטרים בסרה סראנג, שלפי הכתובת מהמאה ה-10 שנמצאה בו, שימשה באגירת מים לשימוש כל היצורים החיים, מלבד 'שוברי הסוללות' (פילים).

 

טה פרום (Ta Prohm)

 

המקדש המכשף שבו עצים טרופיים עבותים, שצמחו מתוך זרעים שהשליכו ציפורים אל תוך לבני המבנה, הצליחו להשתרש דרך החומות והקירות, לטפס מעל קשתות ומעברים, לחבוק בענפיהם עמודים ולחסום חלקים שלמים במבנים. 

 

כאן תוכלו לראות כיצד העצים הם גם הישועה וגם הקללה של אנגקור: במשך שנים רבות השורשים שלהם תמכו במבני המקדשים, אולם אז העצים גוועו או נפלו ויחד איתם קרסו יסודות בני מאות בשנים. 

 

אולם לא רק שחלקים נרחבים מהמקדש לא ניתנים כרגע לגישת מבקרים, אלא גם שההמונים כאן הם כה רבים עד שכמעט ולא תוכלו לראות דבר. בואו לכאן בשעה 16:45 והמקדש יהיה יעמוד כמעט כולו לרשותם. 

 

אנגקור ת'ום (Angkor Thom)

 

העיר מוקפת החומה על שעריה הנפלאים ומרפסת הפילים (Terrace of the Elephants) שבה ישבו מלכי העבר וצפו במצעדים, בתהלוכות ובאימוני חיות, כמו גם בלוליינים שהלכו על חבל שנמתח בין המגדלים לאורך הדרך. 

 

העיר הוקמה על ידי ג'איאוָ‏ארמאן השביעי שהיה מלך מעניין וייחודי מבחינות רבות. ראשית, הוא היה ידוע בתור מתכנן עירוני: הוא בנה בתי חולים, כמו גם רשת של דרכים סבוכות שהצטלבו כאן באנגקור ת'ום. הוא גם היה ללא צל של ספק בונה המקדשים הנלהב ביותר מבין כל מלכי הקמר. תהליך העברת השלטון היה עניין מסובך (ולעתים אף קטלני) באימפריה זו; הקמת מקדשים היתה כנראה דרכו היחידה של המלך להשיג נקודות זכות, וכך לדחוף את ממלכתו מעלה בסולם האלוהות (טירוף הבנייה הוא כנראה גם הסיבה שרבים מהמקדשים בנויים באופן כה מרושל, במיוחד בהשוואה לאנגקור ואט).

 

מקדש באיון (Bayon)

 

כיום, דרך הגישה למקדש באיון עוברת דרך ג'ונגל סבוך, אך במאה ה-12 הייתם עוברים דרך העיר מוקפת החומה אנגקור ת'ום והייתם מוקפים מכל עבריכם במבנים, בריכות ורחובות.

 

באיון נבנה בסביבות שנת 1200, לאחר שהמלך ג'איאוָ‏ארמאן השביעי, המיר את דתה של האימפריה בשליטתו לבודהיזם. רוב הסיכויים שתזהו את מקדש באיון מיד – זהו המקדש עם הפנים המפורסמים שמגולפים אל תוך מגדליו, פרצוף אחד בכל צד. הם אמורים לייצג את הבודהיסטווה, הנשמות המוארות – אך הם גם מבוססים על פניו של המלך עצמו. בזמן זה, האימפריה היתה בשלהי תור הזהב שלה והנכסים שלה היו רבים. על כן אפשר לשער שארבעת הפנים מסמלים את המלך המתבונן אל ארבע פינות הממלכה שלו, מבטו רב חסדים וחמור סבר בעת ובעונה אחת.

 

המלך ג'איאוָ‏ארמאן איפשר לעטר את החלק החיצוני של המקדש בתבליטים עממיים באופן בלתי רגיל – עם אפריזים המתארים תמונות מחיי היום-יום: נשים שמטפלות בשערן ובציפורניהן; קרב חזירים; האבקות; גברים ששותים יין אורז יחדיו, צדים, דגים, צופים בקרבות תרנגולים וגבר שעכוזו ננשך על ידי צב, שהבעת ההלם והזעם על פניו עדיין ברורה גם לאחר שמונה מאות השנים שעברו.

 

במהלך המאה ה-13 זכתה דת ההינדואיזם לעדנה קצרה ומחודשת, ואלפי צלמים בודהיסטיים – גם במקדש זה וגם באחרים – הושמדו. 

 

בנטאי סריי (Banteay Srei)

 

אולם התבליטים במקדש מאפילים על כולם. בניגוד לשאר המקדשים, בנטאי סריי עשוי מאבן חול וורודה. הוא עוטר בתבליטים ופסלים רבים מספור שנוצרו לפני יותר מאלף שנים, בעדינות ותשומת לב עוצרת נשימה: אצבעותיהן של האפסארות גולפו כל אחת בנפרד, כמו גם שיניהם של האלים הקופים, שכל אחת מהן זעירה מגרגיר אורז. פירוש שם המקום הוא "מבצר הנשים", וזאת משום שנאמר שידיהם הגדולות של הגברים לא היו מסוגלות לבצע מלאכת פיסול כה עדינה ומורכבת.

 

באנטאי קדיי (Banteay Kdei)

 

נמצא מדרום מזרח לטה פרום ומזרחית לאנגקור ת'ום. המקדש נבנה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13 תחת שלטונו של המלך ג'איאוָארמאן השביעי. 

 

המקדש דומה מאוד למקדש טה פרום, אם כי שקט ורגוע בהרבה.

 

VideoPlayer
 

 

אם ביקרתם באנגקור וואט בזריחה הרי אפשר להמשיך משם לארוחת בוקר מהרוכלים המקומיים שמוכרים ביצים על שיפוד, שלוים בברביקיו ובננות צלויות על גחלים.

 

הדרך חזרה לסיאם ריפ עוברת דרך שדות אורז בהם נשים בכובעי קש חרוטיים קוצרות אורז בעזרת חרמשים, ודרך הכפר הקטן פריאה דאק (Preah Dak), שבו ישנם שורה של בתי עץ על עמודים, ללא חשמל או מים זורמים, והתושבים שבו מתמחים בייצור סוכר דקל; נקטר מתקתק מבעבע בתוך מחבתות ווק ענקיות שניצבות מעל מדורות אש.

 

טיפ

תשכחו מזריחה באנגקור ואט. זה כל כך פופולארי עכשיו עד שהמקום יהיה יותר עמוס בשעה 5:30 או 6 בבוקר מאשר בשעה 7 בבוקר, שבה כל הצופים בזריחה חוזרים אל המלונות שלהם לארוחת בוקר.

 

דרך נוספת להימנע מהדוחק של קבוצות המטיילים היא להיכנס דרך השער המזרחי. למרות שכניסה זו לא דרמטית כמו הכניסה בשער המערבי אבל היא שקטה יותר ולוקחת אתכם דרך סמטה נטועה בעצים.  

 

ליבשו בגדים קלילים בצבעים בהירים. לא משנה מתי אתם מבקרים במדינה – ללא קשר לשעה ביום או העונה בשנה – אנגקור תהיה חמה באופן קיצוני, עם מעט מאוד צל. תהיו מוכנים להזיע, והרבה.

 

בקבוק מים - אתם תבלו במתחם המקדשים לפחות מספר שעות.

 

מידע מעשי


הפארק הארכיאולוגי אנגקור (Angkor Archaeological Park) פתוח למבקרים מהשעה חמש בבוקר ועד לשעת השקיעה (מלבד המקדש בטנאי סריי שנסגר בשעה 17:00).

ניתן לרכוש כרטיסי מעבר במשרדי הכרטיסים בכביש סיאם ריפ – אנגקור ואט (המחיר ליום אחד הוא 20 דולרים, לשלושה ימים 40 דולרים ולשבוע 60 דולרים).

ניתן למצוא את מפות האתר ואת רשימת המסלולים הקיימים גם במשרדי הכרטיסים.

לא כדאי בכלל לנסות ללכת בין האתרים השונים. ניתן לשכור מוטו (אופנוע שעליו אתה רוכב כנוסע) או טוק-טוק בעיירה, ואפשר גם לשכור את שירותיו של מדריך בעבור 25 עד 50 דולרים ליום.

כדאי לבקש פרטים נוספים במלון שלכם או בארגון מדריכי הטיולים Khmer Angkor Tour Guide Association


תגובות

דרג:
לא שווה לבקר
התחברות
תגובה
{{comment.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{comment.CreateDate | datetime}}
{{comment.Comment_ClearText}}
תגובה לתגובה



{{child.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{child.CreateDate | datetime}}
{{child.Comment_ClearText}}








ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין
הארמון המלכותי ופגודת הכסף

הבנינים של המתחם המלכותי נבנו בסגנון חמר עם השפעות צרפתיות - ג...

קניות בסיאם ריפ

בסיאם ריפ אפשר לצאת לקניות בשוק העתיק או לחילופין בקניון החדיש...

Song Saa Private Island

מלון ג'ונגל-על-חוף הים, שמשתלב באופן מושלם עם הסביבה...

אנגקור

המקדשים של אנגקור נבנו בין השנים 879-1191 לספירה, בשנות השיא ש...

לאכול בסיאם ריפ

מסעדות טובות המגישות אוכל חמרי מסורתי...

קניות ושווקים

השווקים ואזורי הקניות של פנום פן...

Raffles Grand Hotel d'Angkor

המלון הגדול בסיאם ריפ משלב בין קסם תקופתי לתפנוקים מודרניים, כ...

המוזיאון הלאומי

במוזיאון הלאומי ניתן למצוא פסלים נבחרים רבים מאנגקור ומעוד אתר...

Bodia Spa

כניסה לבודיה ספא היא ככניסה לגן עדן חושני של שלווה, אלגנטיות ו...

Raffles Hotel Le Royal

תערובת של יוקרה ופאר עם קסם של העולם הישן...

Red Piano

בר בבית קולוניאלי בו אפשר לטעום קוקטייל על שמה של אנג'לינה ג'ו...

Rahu

כל המי ומי מבקרים במקום כדי לטעום מהתפריט היפני העשיר...

FCC Angkor

בית הכתבים הזרים לשעבר הוא מקום פופולארי לקוקטיילים, פסטות ופי...

The Chinese House

בית אחוזה משופץ על גדות הנהר ומקום מעולה לקוקטיילים...

Bliss

טיפולים מסורתיים וחדשניים לפי ארבעה אלמנטים רוחניים לצד אווירה...

Malis

מקום טרנדי המציע טעימות מפסגות המטבח החמרי ...

Plantation

שבעים חדרים במקום רגוע וירוק דקות מהמרכז עם עיצוב מינימליסטי ר...

Tepui at Chinese House

המסעדה ממוקמת בווילה משנת 1904 שנבנתה על ידי סוחר עשיר ומציעה ...

Phum Baitang

מקום מהודר ליד אנגקור וואט המציע שלווה ומנוחה מההמולה שבמקדשים...

Amansara

מלון אמנסרה בקמבודיה נפתח בסוף 2002 ומשמש אתר עלייה לרגל לכל מ...

Restaurant Le Royal

באווירה הקלאסית ומלאת השיק של המסעדה מפיק השף מעדנים ברמה בינל...

The Apsara Terrace

המקום המוצלח ביותר לריקודים חמרים קלאסיים; המזנון הפן-אסייתי כ...

Hanuman Alaya Boutique Hotel

מלון עמוס בחפצי אמנות ואספנות, שבו גם מסעדה שמגישה אוכל מקומי ...

Cuisine Wat Damnak

כנראה המסעדה החמרית הטובה בעיר, במיוחד כשלעתים קרובות מלווה לא...

Knai Bang Chatt

מלון בוטיק הנמצא על חוף הים בקפ הנותן לאורחיו תמהיל של פרטיות,...

Armand's

ביסטרו צרפתי קטן ונעים המציע סטייקים זולים ופתוח עד מאוחר בליל...

Park Hyatt Siem Reap

מלון מסוגנן להפליא, שנראה כאילו שוגר למרכז סיאם ריפ הישר מעולם...

מוזיאון רצח העם הקמבודי ושדות הקטל

ביקור בשני אתרים אלו יעזור לכם להבין את הפרק האימתני של שלטון ...

Vintage

חנות קטנה בשוק הרוסי המוקדשת לתרבות הפופ האיכותית של ההיסטוריה...

Comme à la Maison

גן עדן של שלווה ורוגע בלב פנום פן המציע אוכל צרפתי...

Le Jardin Café

מקום נעים בו אפשר להתרווח וליהנות משלווה, יין או ארוחות קלות...

The Pavilion

אירוח במחיר שווה לכל נפש בווילה שבעבר הייתה שייכת למלכה האם ...

La Résidence d'Angkor

מלון הבנוי בסגנון חמרי הממוקם בלב גן מלא רוגע ועשיר בצמחיה לצד...

The 252 hotel

מלון אלגנטי ונעים במחיר זול שעוזר לקהילה המקומית...

Eric Raisina

בוטיק חדש בעיר המושך אליו את שוחרי האופנה ...

Aha

תפריט קמבודי חדש ומבחר יינות רב מוצעים במסעדה זו, השוכנת במרכז...