מסע למיאנמר, "הארץ המוזהבת"
{{$Map.totalDistance}} ק"מ

הצעה לטיול בן שבועיים במיאנמר, כולל המלצות, טיפים ורשמים
נכתב ע"י מערכת מגלים
29.12.2015
הצג על המפה
{{$ArticlesData.CurrentArticle.DisLikes}}%
0
630
שמור

הטיול למיאנמר הוא חוויה עוצמתית ורב חושית. נופים של טבע בתולי ומרהיב, תרבות עתיקה ועשירה אבל גם ובעיקר, בני אדם מקסימים, שמתמודדים ושורדים מציאות מאד מורכבת,בפנים מחייכות ונתינה מתמדת.

 

מבחינה גיאוגראפית ממוקמת מיאנמר בין שני ענקים-הודו וסין, לארכה שופע נהר האירוודי היורד מפסגות ההימאליה ומאפשר מעבר נוח של סחורות וופיתוח חקלאות משגשגת - הגיאוגראפיה כמובן עיצבה את ההיסטוריה.

 

זו ארץ שהתברכה במחצבים עשירים ונדירים, שפע של מים ולמרות זאת, בשל אופי המשטר, דורגה לפני כארבע שנים כמדינה העשירית ברשימת המדינות העניות בעולם!!! העושר פשוט נותב לכיסים העמוקים של החונטה הצבאית ששולטת ביד ברזל כבר חמישים שנה אבל... בשנתיים האחרונות מפציע שינוי שרישומו ניכר כבר ברחוב ובמבנה הפוליטי.

 

האיש החזק, גנרל תן שווה, החליט לפני שנתיים לבטל את ההנהגה הצבאית. ביום אחד החליפו הגנרלים את מדי הצבא בבגדים אזרחיים (עדיין, אלה אותם אנשים), נערכו בחירות לפארלמנט בהשתתפות מפלגתה של לוחמת החופש אונג סנג סוצ'י וב-2014 יערכו בחירות כלליות. חוק הצנזורה בוטל לפני 4 חודשים והאווירה ברחוב מאד משוחררת ואפשר להתבטא בחופשיות כנגד המשטר - מעשה שבעבר הקרוב עשוי היה לגרור שנות מאסר ארוכות בתנאים איומים.

 

מה גרם לשליט להוביל את השינוי, לא לחלוטין ברור. ייתכן שלאביב הערבי היתה השפעה (ההליך החל במיאנמר ממש בסמוך להתרחשויות בטוניס ובלוב). ייתכן שהפחד מפני התעצמותה הכבירה של סין שעלולה לבלוע את מיאנמר, דחף את ההנהגה לטיפוח קשרים עם המערב, שמצידו דרש במפגיע את שיפור זכויות האזרחים. ואכן, לאחר נצחונו בבחירות בשנית החליט הנשיא אובאמה על ביקור היסטורי במיאנמר (בינואר 2013), היחסים הדיפלומטיים חודשו בהיקף מלא וגם מדינות אירופה השעו את הסנקציות המקיפות שהטילו על משטר החונטה. את השינוי באוירה אפשר לחוש בשיחות עם התושבים המקומיים שמשדרים תקווה ואמונה בעתיד.

 

מסלול טיול מומלץ

מסלול הטיול המוצע הוא טבעתי, בן 13 ימים. תחילתו בראנגון ואפשר לעשותו מצפון מערב לצפון מזרח או הפוך, בהתאם לזמינות בתי המלון (לא קל לשריין את המלונות הטובים, כי התשתיות עדיין לא בנויות לתיירות המתעצמת). 

  • יומיים ראשונים בראנגון-הגעה דרך בנגקוק
  • יום באגם פינדאייה-הגעה בטיסה מראנגון לשדה התעופה הואה ומשם התנהלות ברכב
  • יומיים באגם אינלה
  • יומיים בבירה העתיקה מאנדליי (הגעה בטיסה משדה התעופה הואה)
  • יום בהר פופה
  • יומיים-שלושה בעיר המקדשים באגן
  • יום אחרון בראנגון

ראנגון

שיא הביקור בראנגון הוא ללא ספק אתר השוודאגון, מתחם ענק של פאגודות מוזהבות, שנבנו לאורך מאות שנים. באתר יש אווירה של קדושה אף כי בכל רגע נתון שוהים בו אלפי בני אדם. לחלוטין אין תחושת דוחק או עומס יתר. האתר מתוחזק ונשמר ברמה גבוהה - מדי יום מנקות אותו קבוצות מאמינים שרואים לעצמם זכות גדולה להשתתף בטיפוח הסביבה המקודשת. מומלץ לבקר בשעות אחר הצהריים ולהקדיש לפחות שעתיים, עד לשקיעה. קרני השמש המשתברות על מגדלי הפאגודות המוזהבים,המוני הנזירים והמאמינים שעסוקים בעבודת הקודש - התרחשות עילאית.

 

לאנטיקליימקס ליופי ותחושת הנשגבות אפשר למחרת לחצות במעבורת את הנהר ולבקר בשכונות העוני בהן מתגוררים מאות אלפי אנשים בבתי עץ דלים וצפופים. ההתנהלות היא באמצעות ריקשת אופניים. יש מקדשים מקומיים שהתושבים, על אף דלותם, דואגים לטפחם וגם זו חלק מהחוויה הבורמזית.

 

בתחילת פברואר אפשר גם לתפוס את חגיגות ראש השנה הסיני ברובע הסיני - צעירים מחופשים מובילים ברחוב דרקון, מבקרים בחנויות (סימן למזל טוב) וכל זאת בליווי מוזיקה רועשת - הפניניג אמיתי.

 

אזור אגם פינדאייה במדינת השאן

החוויה העיקרית כאן היא ביקור במערת 8000 הבודהות. בחלל מערה ענקית מוצבים כ-8000 פסלי בודהה בגדלים שונים ובתנוחות שונות. מסה אדירה זו הצטברה במאות שנים של מנחות (היום כבר אי אפשר להוסיף פסלים חדשים) ומשמשת אתר עליה לרגל.

 

בסביבה הקרובה אפשר לבקר בכפרים ולהתרשם ממלאכות היד ומההליך המורכב של הכנת נייר אורז. אפשר לבקר במפעל משפחתי לייצור מטריות עץ שבו גם הברגים מפוסלים ביד ובבית בד ליצור שמן שומשום. באיזור גם עצי באניאן ענקיים בני מאות שנים.

 

הפאסיפס האתני במיאנמר כולל כ-137 קבוצות שהתרכזו בארץ משופעת המשאבים, בחלקן כיוון שנדחקו ממקום מושבם על ידי כוחות חזקים מהם –קיסרות סין וממלכת תאילנד ובחלקן התיישב באיזור בגלל התנאים הכלכליים המפתים.

 

אגם אינלה

באגם אינלה השוכן בגובה 1350 מטר מעל פני הים, יושבים כ-100,000 בני שבט האינטה שפיתחו מערכת חיים כוללת של השתלבות אנושית במים.

 

בתי העץ ניצבים מעל המיים על גבי כלונסאות. בכניסה לכל בית נמצא מעין חניון לסירה אחת או יותר. התנועה באגם מתבצעת בסירות קאנו, שבחלקן אף נהוגות על ידי ילדים בני שש. במקום התפתחו סגנון חתירה ודיג המצויים אך ורק באיזור זה.

 

החותר משתמש ביד אחת וברגלו הימנית אותה הוא מושך לאחור, לתפעול המשוטים. מרתק לראות כיצד השייט מצליח לשמור על שיווי משקל בהפעלה המורכבת הזו.  הדיג נעשה באמצעות רשת אישית אליה מוברחים הדגים באמצעות מוט עץ.

 

באגם מתקיימת מערכת חקלאות נרחבת. הוא משמש כמקור העיקרי לעגבניות למיאנמר כולה (60 אחוז מהצריכה הלאומית) כאשר הגידולים נעשים על גבי גינות צפות. העיבוד אפשרי מתוך תעלות קטנות וצרות המרשתות שתי וערב את מרבדי האדמה הצפים.

 

באגם גם התפתחו מלאכות אופיניות כמו בניית סירות עץ הנעשיית בטכניקה ידנית בת מאות שנים ואריגת בדים מרהיבים המשלבים במרקמם חוטי לוטוס, כשנולי העץ מופעלים ברגלייהן של אורגות מיומנות (אין זכר לחשמל).

 

גם תעשיית סיגריות מתקיימת באגם, בעיקר על ידי עלמות ונשים צעירות. העבודה ידנית לחלוטין והמיומנויות הנדרשות הן זריזות ו...סבלנות. פועלת מיומנת יכולה להשלים מכסה של כ-1000 סיגריות ליום, שתאפשר למשפחתה את קניית האורז היומית.

 

מאנדליי 

מאנדליי היא העיר השנייה בגודלה במיאנמר. מיקומה על גדת נהר האירוואדי ובמרחק יחסי קרוב לסין, הפכו אותה לעיר מסחר חשובה. זוהי גם הבירה העתיקה של מלכי מיאנמר ויש בה את מספר המנזרים הגדול במדינה.

 

את הביקור במאנדליי אפשר לפתוח בפאגודת מהא מוני בה מצוי אחד מפסלי הבודהה המקודשים ביותר שלפי המסורת נבנה בתקופת הבודהא עצמו. המוני מאמינים המתפללים בדבקות גודשים את האולמות. לפסל עצמו רשאים להתקרב רק גברים ולא מעטים נוהגים להצמיד אליו עלי זהב דקיקים כסגולה לבריאות טובה. במשך השנים הוסיפו העולים לרגל שכבת זהב בעובי 15 ס"מ ויש האומרים שהעובדה, שחרף התוספות הנעשות באופן ראנדומאלי לחלוטין, הפרופורציות הנאות של הפסל נשמרות באופן מושלם - היא פלא. 

 

מומלץ להמשיך בשייט על האיירוואדי, נהר מרשים (אורכו כ-2000 ק''מ) עליו נעים אינספור כלי שיט המתחזקים את כלכלת מיאנמר. אפשר להפליג לכפר מינגון ולראות שרידים של מה שהיתה אמורה להיות הפאגודה הגדולה בעולם - יוזמה של המלך בודאוויה. אך המגה פרויקט נתקע בגלל בעיות הנדסיות ואח"כ בגלל בעיות כספיות והיום ניתן לצפות רק במבנים ההרוסים שהתמוטטו ברעידת אדמה שפקדה את האזור.                                                                                                  

במאנדליי בתי מלאכה רבים המייצרים בשיטות מסורתיות שכיות חמדה שמאד שווה לראותן (וגם לרוכשן). עדיין המוצרים זולים בסידרי גודל מהמקובל במערב. ישנן עבודות ריקמה, שטיחי-קיר ומפות בהן משולבות פנינים קטנטנות וחרוזים - עבודה מטורפת כשחושבים כי כולה נעשית עם חוט ומחט.

 

שווה ביקור גם החנות בה מכינים את עלי הזהב הדקיקים אותם ידביקו המאמינים על הפאגודות ופסלי הבודהא. גם כאן רידוד הזהב נעשה על ידי ארבעה צעירים חסונים שמכים את מטיל הזהב בפטישים כבדים ובתזמון מושלם. מכבשים חשמליים או וולצים (מכונות רידוד) מכניים עדיין לא זמינים כאן.

 

מנזר מהא גנדיון - מנזר הניחוחות הטובים, משכנם של 1000 נזירים ופרחי נזירים. אפשר לצפות בתהלוכה היומית כאשר הם חוזרים מסיבוב קבלת המנחות שאמורות לספק את מזונם היומי. כל התושבים המתגוררים בסביבה מעניקים את מנחותיהם לנזירים ולמרות שמצבם הכלכלי מאפשר קיום מאד מאד דחוק, הם רואים לעצמם זכות גדולה להיות שותפים לקיום הפולחן הדתי. רוב הגברים במיאנמר וגם לא מעט נשים, חווים בנעוריהם שהות במנזר, שאמורה להכין אותם לחיים הבוגרים, הן מבחינה רוחנית והן מבחינת היחסים שבין אדם לזולתו. השהות משתנה וכל פרט מכריע עבור עצמו - מימים בודדים עד כל החיים. אבל זו חוויה מכוננת שכל בורמזי נוצר בליבו. מאד מרשים לחזות בבני המשפחה מביאים את הבן או הבת לטקס הכניסה למנזר,כולם לבושים בבגדים חגיגיים, מלווים בקרובים וחברים וגם הם מקיימים תהלוכה זוטא ופניהם מביעות התרגשות עילאית.

 

הר-פופה – ה"אולימפוס הבורמזי"

הר פופה הוא הר געש כבוי המתנוסס לתפארה מעל מישור האירוואדי. צורתו המוזרה העניקה לו עם השנים משמעויות מיסטיות. זהו המקום המקודש ביותר עבור המחזיקים בדת הנאט (דת שקדמה לבודהיזם) ושהמאמינים בה סוגדים לשלל רוחות, 37 עיקריות, מהן טובות יותר ו...טובות פחות!! את כולן יש לתחזק וכדאי מאד לשמור איתם על יחסים טובים.

 

הרוחות, על פי מסורת הנאטים, שוכנות בהר פופה, שלמרגלותיו מקדש ובו מוצגים פסליהם השונים. ממש מול המקדש נמצא שער הכניסה להר, שלפיסגתו מובילות כ-700 מדרגות. הטיפוס אינו מאד קשה. בסיום כל שליש מצוי משטח מנוחה. שותפים למסע העליה הם עשרות קופים שמתרוצצים על גבי המדרגות, מצפים בתקיפות למתת אוכל מעולי הרגל ועלולים גם לנסות לחטוף מהכיסים חפצים בולטים. בפיסגת ההר כמה מנזרים. כל הסביבה הקרובה,שהוכרזה כשמורת טבע, פרושה כעל גבי כף היד.  טיפ אישי - הנוף הנשקף מנקודת תצפית טובה אל עבר ההר ,יפה לא פחות ואולי יותר מהנוף הנראה מפיסגתו.

 

בגאן – עיר ארבעת מיליוני הפגודות

מרקו פולו, התייר האירופאי הראשון באסיה, תיאר את הרושם שהותירה בו בגאן במילים הבאות: "כאשר השמש שוקעת על המבנים המוזהבים והכסופים, זהו אחד המראות הנפלאים בעולם". הדברים נכתבו במאה ה-13 ועד היום לא נס ליחם.

 

בגאן היא הבירה ההיסטורית של מיאנמר. היא מרוחקת כ-500 ק''מ מראנגון ונהר האירוואדי מקשר את שתיהן. בנייתה החלה במאה ה-9 ותור הזהב שלה החל במחצית המאה ה-11 בתקופת מלכותו של המלך אנווארטה שאימץ את הבודהיזם כדת המדינה. כדי ליישם ולקדם את המהפך הדתי הוא השקיע סכומים עצומים בבניית פאגודות. מלך נמרץ זה לא האריך ימים אבל בניית הפאגודות נמשכה ובתקופה זו בגאן ואנקור שבקאמבודיה היו הערים הגדולות ביותר בדרום מזרח אסיה. תור הזהב נמשך עד לסוף המאה ה-13, עת נכבשה בגאן על ידי השליט המונגולי קובלאי חאן. העיר ננטשה עד למחצית המאה ה-19 תקופת הכיבוש הבריטי.

 

בגאן הוכרזה על ידי אונסק"ו לאתר מורשת עולמית (אח"כ הופקע התואר בגלל אלימות השלטון כלפי התושבים במהלך פינויים מאתרי התיירות המחודשים) אבל המראה של אלפי פאגודות מקדשים ומנזרים, הפרושים על פני עשרות ק''מ בשלל צבעים וסגנונות, הוא מחזה מרהיב וחד פעמי.

 

כדאי לעלות לקראת שקיעה על אחת הפאגודות, להתמקם לתצפית נוחה ופשוט לזרום עם השקט והמראות הקסומים של קרני שמש אחרונות המפזזות על המקדשים המוזהבים.

 

בין אלפי הפאגודות מרשימות במיוחד הן פאגודת השווזיגון ופאגודת אננדה. במרחב העיר כדאי לבקר בבית מלאכה לעיבוד עץ התיק ולצפות בתהליך הידני המורכב והעדין של הפיכת חומר הגלם לרהיט או קישוט לבית נדיר ביופיו.

 

המסע למיאנמר משאיר את גם את המטייל האדיש והציני ביותר, עמוס בחוויות והתרגשויות שרק הזמן מעמעם את עוצמתן. כל אחד יוצא עם שפעת רשמיו. אציין רק את הפער האדיר בין העוני הפיסי של רוב תושבי המדינה לבין יופי ועושר המבנים שטיפחו לאורך ההיסטוריה ואת יכולת הנתינה, גם שאין לך, של המקומיים שמאפשרת קיום ושמחת חיים בתנאים מאד מאד קשים בסטנדרטיים מערביים.

 

כל זה נכון להיום. לפי כמויות התיירים הפוקדות את מיאנמר ובהנחה ותקווה שהשלטון ימשיך בכיוון הדמוקראטי, כדאי למהר ולבקר במדינה זו לפני שתוצף במזללות מקדונאלד ודומינוס'-פיצה.

 

לסיכום: כיף של טיול, מומלץ בחום


גלריית תמונות
 

 

VideoPlayer
 

 

טיפים

* המטבע במדינה הוא צ'אט. דולר אחדש שווה כ-850 צ'אט

* ארוחת ערב סבירה למדי תעלה 20 אלף צ'אט, אך אפשר גם לאכול בפחות

* הבדלי שעות: ארבע וחצי שעות קדימה כשבת"א השעה 12.00 במיאנמר השעה 16:30

* הזמנת חדרים למלונות טובים: כדאי להתארגן חודשים לפני מועד הביקור. בעונה כמעט בלתי אפשרי להשיג מלון בהתראה קצרה.

 

  

 


תגובות

דרג:
לא שווה לבקר
התחברות
תגובה
{{comment.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{comment.CreateDate | datetime}}
{{comment.Comment_ClearText}}
תגובה לתגובה



{{child.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{child.CreateDate | datetime}}
{{child.Comment_ClearText}}








ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין

לראות ולעשות בסביבה