הכפר השקט קאנדידאסה (Candidasa), מהווה מזה זמן רב מרכז לתרמילאים ולמטיילים בתקציב מוגבל, והרחובות הראשיים שלו עמוסים במלונות ובמסעדות זולים, אך לתיירות לא הייתה השפעה רבה על המקום בינתיים.

לכו קילומטר או שניים במעלה כל דרך צדדית שתמצאו ותוכלו לראות כיצד חיי הכפר ממשיכים בשגרתם באין מפריע.

מומלץ לשוטט בטנגאנאן (Tenganan), כפר מסורתי שהשתמר להפליא של אנשי הבאלי-אגה (Bali Aga), שנמצא במרחק כמה קילומטרים מקאנדידאסה בהרים. הבאלי-אגה הם התושבים הראשונים של האי, שמשמרים מסורות שמקדימות את הכיבוש וההגירה ההינדו-ג'וואים במאה ה-14. טנגאנאן היא רפובליקה סוציאליסטית זעירה; כל הרכוש הקיים שייך לקהילה כולה. תיירים תמיד התקבלו כאן בברכה, וחלק גדול מההכנסה של העיירה מגיע מעסקי התיירות. אולם לאחר שהתיירים חוזרים למלונותיהם, טנגאנאן נראית בדיוק כפי שנראתה לפני מאה שלמה (מלבד, כמובן, האורות החשמליים, הטלפונים הסלולאריים והבוהק התמידי של מקלטי הטלוויזיה).

אתר נוסף שמומלץ לבקר במזרח באלי הוא טירטה גנגה (Tirta Gangga).

מזרח באלי הייתה פעם אחת מתשע ממלכות עצמאיות של האי, Karangasem, שהרחיבה את שלטונה מעבר למיצר אל לומבוק השכנה.

בתחילת המאה העשרים בנה הראג'ה האחרון של Karangasem שלושה ארמונות מים בזבזניים המוקפים בגנים פורמליים עם בריכות שמנקזות מעיינות, מזרקות ותעלות.

הגדול שבהם שרד בתנאים טובים עד שניזוק בהתפרצות געשית של הר הגעש הקרוב, Gunung Agung, בשנת 1963.

יורשיו של הראג'ה שימרו את העבודה המיוחדת, איזיאליזציה רומנטית של גן בסגנון הרנסנס הצרפתי באזור הטרופי, ופתוחו אותו לקהל הרחב. בבריכה הגדולה ביותר ניתן לשחות.

חמשת חדרי ההחלפה שימשו בעבר באותו תפקיד אצל חמשת נשותיו של הראג'ה.