דיווש תלול בלה פלמה
{{$Map.totalDistance}} ק"מ

לה פלמה היא מקום שמדהים להכיר דרך טיול אופניים, רק זכרו שכאן המטרים מציינים גובה ולא מרחק...
נכתב ע"י ניר בן-ימיני
06.07.2011
הצג על המפה
{{$ArticlesData.CurrentArticle.DisLikes}}%
0
319
שמור

עבור רוב בני האדם, משמעות המילה "חופשה" היא כלשונה. עבורי זו עבודה (ולא, אני חלילה לא מקטר...). לה פלמה הייתה החופשה שחיכיתי לה כל השנה.

 

אני מארגן חופשות אופניים לאירופה כבר קרוב לחמש שנים - עוד יעד, עוד חופשה - כל אחת כזו היא התרגשות מחודשת, אבל לה פלמה היתה משהו אחר: אי באמצע שום מקום, מעט מאוד מידע מוקדם, טיסה מסובכת, וחשוב מכל: האי המשופע בעולם - איך בכלל רוכבים שם?

 

לה פלמה הוא המערבי שבאיים הקנריים, רשת הרים וולקניים המזדקרים מעל פני האוקיינוס האטלנטי לגבהים אדירים ונמצאים כ-400 ק''מ מערבית למרוקו.

 

האי הידוע ביותר באיים הקנריים (על שום היותו יעד תיירותי פופולרי) הוא טנריף (Tenerife), המתנשא לגובה של לא פחות מ-3,700 מטר מעל פני הים.

לפני כ-600 שנה השתלט צבא ספרד בעורמה על האיים, לא השאיר ראש על גוף, שלח לשם את החלכאים והנדכאים (הנקראים עד היום פלמרוס), ומאז האיים שייך לספרד.

 

לה פלמה, הוא היפה והמיוחד שבאיים האלה, ועל שום כך החליטה ממשלת ספרד להגדיר אותו כ"אזור שימור ביוספירי" ולהגביל בו את התיירות (לשם השוואה - טנריף מארח 1.6 מיליון תיירים בשנה, לה פלמה רק 160 אלף).

מלבד כלכלה מקומית של מסחר, שירותים ובנייה, מתקיימים הפלמרוס מגידול בננות בחופי האי ומגידול גפנים על ההר באדמה עשירת המינרלים.

חוץ מזה, נדמה שהם נולדים ישר לפנסיה - לא ממהרים לשומקום, אוהבים מאוד לבלות מחוץ לבית ומקדמים את האי שלהם בצעדים קטנים מאוד, כך שמראות הציוויליזציה שבו מזכירים הרבה יותר את יוון או את יפו לפני 40 שנה מאשר את ספרד.

 

לא ייאמן, אבל בצוציק הזה, כולו 72 ק''מ אורך ומקסימום 35 ברוחב, יש שני אזורי אקלים – בחלקו המזרחי של האי יש לא פחות מ-120 ימי גשם בשנה, בעוד בצד המערבי ישנם כ-30.

נקודות המפגש בין שני אזורי האקלים – בקצוות הדרומיים והצפוניים של האי - משלבות בין שניהם, ואז אתה יכול למצוא עצמך רוכב בגשם שוטף בגובה 1,000 מטר, להסתכל מטה, ולראות את צדו המערבי של האי טובל בשמש.

 

שמעתי על לה פלמה לראשונה לפני כשנתיים, בעקבות כתבה במגזין גרמני. הבתוליות, אדמת הלבה השחורה, ו-360 מעלות של ים, כל אלה הביאו אותי לשם לפני כשנה לטיול הכנה, ומאז חיכיתי להזדמנות לחזור.

 

15 איש קנו באוקטובר האחרון את הלוקשים שמכרתי להם, עלו יחד איתי על אווירון, ויצאו לדרך: משפחת מור המדליקה מהכרמל (הדוסים הראשונים שנוסעים איתנו), יהודית - נציגת המין היפה, החזק והחכם, שרון מן הפלפלים בערבה, ברק, שמתחרה עם בת זוגו על מתן מתנות מקוריות זה לזה, רן, שניהל בטלפונים את העולם וצבט לכולם את הלב עם "שמע, אני בכלל בחו"ל, באמצע רכיבת אופניים בקנריים", אילן, אודי ועוד אנשים טובים שיסלחו שלא פירטתי את שמם.

 

כבר לפני הנחיתה אתה מרגיש אחרת. אחרי שעה וחצי מעל הים מתגלה פתאום משמאל שפיץ של הר מזדקר מעל העננים (טנריף) - לא מראה מוכר במקומותינו, ואז, לאחר עוד חמש דקות טיסה, יש אי גם מלפנינו, כ-2,400 מעל פני הים.

 

נחיתה, איסוף מזוודות (טרמינל קומפקטי בגודל שדה דב), חצי שעה של חציית האי דרך ההר ממזרח למערב, ואנחנו מוצאים עצמנו ב-Puerto Naos שעל חופה שוכן המלון שלנו (ראיתם פעם חוף נקי בצבע שחור?). ערב ראשון, ארוחת ערב משותפת (דבר שהפך לנוהג ונמשך כל ערב כשעתיים), וקדימה לישון - מחר מחכה עבודה קשה!

הבוקר שלמחרת:

זהו, הרכבנו והכנו את האופניים. חלקנו קיבלו את אופני ה-Bergamont השכורים, וכולנו קיבלנו קצת הסברים, ארוחת בוקר מול הים במלון, והנה, כמו בכל בוקר במהלך השבוע הקרוב, אנו פוגשים את המדריך זיגמונד וחבורתו, כמו גם שניים-שלושה טרנזיטים וטריילר, ומתחילים להתגלגל במעלה השיפועים האכזריים של לה פלמה. בנקודה מסוימת מסתיים הכביש, אנחנו נחלקים לשלוש קבוצות רכיבה שונות, והקריאה האכזרית מתגלגלת לאוזנינו - קדימה לפדל!

 

זה המקום להסבר קצר: באירופה בכלל ובלה פלמה בפרט, כשאומרים "עוד 100 מטר", מתכוונים לגובה, ולכן אל תתפלאו ש-100 מטר לוקחים רבע שעה. 100 מטר משמעותם טיפוס שאת קצהו רואים "שם בסיבוב", וכשמגיעים אליו רואים שהוא נעשה משופע יותר, וחוזר חלילה...

להרגיעכם, יש לעניין גם כדור הרגעה ששמו "הכול בראש", וברגע שנכנסים לזה, גם רוכבי שדות השרון מטפסים 600 מטר בכל יום. ונהנים מזה.

 

חוץ מזה, לעליות של לה פלמה יש תמורה:

שביל קו הרכס הדרומי, 1,200 מטר מעל פני הים, חשף אותנו לנופים שרק אי יכול לספק לך: במזרח, בגובה פני הים, העיר Santa Cruz, ואיתה כל חלקו המזרחי של האי; וים, המון ים, כשבאופק, ביום טוב, אפשר לראות גם את השפיץ של טנריף. מבט מערבה חושף אותנו לעיר los Llanos ואת המצוק הצפון-מערבי, מצוק שיספק לנו בהמשך את חוויות הרכיבה המסעירות ביותר מן השבוע. המון ים באופק כבר אמרנו?

 

הדרך מטה מסעירה - סינגל בשיפוע מטורף, אבני בזלת במגוון זוויות, סוויצ'בקים מפחידים, ואנדי אחד, שמול תהום אימתנית עושה באלגנטיות stopy, מרים את הגלגל האחורי לשמים, מסובב את האופניים חזק ימינה, וקדימה - להמשך הסינגל. מדהים!

 

לה פלמה הוא כזכור הר וולקני, כך שבדרך, בין סינגל לסינגל, אנחנו חוצים משטח לבה שחור ענק, כמה קילומטרים רבועים גודלו. לשרוט אקסטרים כמוני זו אינה חווית רכיבה מסעירה, אבל כמה פעמים בחייך יוצא לך לפגוש מראה כזה? היה שווה!

סוף הירידה נמצא בבר שכוח אל, אחד מיני רבים במקום הזה. אתה שואל את עצמך איך הבעלים מתליח להתפרנס, והתשובה לא מאחרת לבוא כשכל מיני טיפוסים נכנסים, יושבים כאילו זו החופשה השנתית שלהם וממשיכים בכיף את יומם.

 

את שביל הפסגה פגשנו בהמשך שוב, הפעם כדי לרדת מזרחה - קורס מזורז בהחלקות בסוויצ'בקים. אתה נכנס ליער-עד, הסינגל יחסית זורם, גם לשיפועים כבר התרגלת, אבל זה חלק! ואז, בלי שום התרעה או בקשה מנומסת, הסינגל פונה ימינה כמעט ב-180 מעלות. Stopy שיעשו המוכשרים והאמיצים; אנחנו פשוט לחצנו על הברקס האחורי. איזה כיף - גם במהירות אפס האופניים פשוט מתיישרים לתוך השביל, וקדימה – לסוויצ'בק הבא.

 

אורבן רכבתם פעם? סוף הסינגל הוא בתוך העיר Santa Cruz. אמרתי עיר? זה יותר מין קיר כמעט זקוף ועליו בתים. עכשיו לך תרד עד גובה פני הים - מדרגות, עוד מדרגות, כביש בשיפוע שמצריך חבל סנפלינג, חווית Urban Freeride חביבה מאוד!

 

יש לעליות תמורה אמרנו? חכו עד שתגיעו לצד הצפוני של האי!

תחילת היום בגשם שוטף. אתה נרטב עד לשד עצמותיך, מעביר את הסוויץ' למצב "אפאתי", מוותר בלית ברירה על סינגל מסולע שמושך את לבבך, ויורד, יורד, יורד... היי, בשביל מה עלינו? אל דאגה, בלה פלמה אפשר לרדת 100 שנה, לראות את הים כאילו עוד רגע אתה נוגע בו, ואז לפגוש שלט "אתה נמצא 594 מטר מעל פני הים".

 

מי מאיתנו צעד לאחרונה על מצוק במדבר יהודה? מכירים את שבילי הסרפנטינות שעולים מצוקים כאלה כאילו טיפסתם על קיר? עכשיו דמיינו לרדת 400 מטר של שביל כזה (ואני מזכיר לקוראים - בלה פלמה המספר מציין גובה!): 30 מטר רכיבה, סוויצ'בק של 180 מעלות, עוד 30 מטר...

 

סוף הטיול היה דבר שציפיתי לו במשך כל השבוע: שיט סביב חלקו הצפוני של האי.

נכון שנופים מיוחדים כבר הפכו לשגרה בשבוע האחרון, אבל שטתם פעם בתוך מערה? אז זהו, שאנחנו כן, ועוד עם קפטן שעומד על הסיפון ומסובב את הגה הספינה עם אצבעות הרגליים (אפשר לרשום על זה פטנט?). באמצע השיט הספינה עוגנת מול מצוק אדיר, ואז מתחילות קפיצות למים מן הספינה היישר לבננה שנגררת אחרי סירת מנוע, השפרצות ונפילות למים... היה כיף!

 

בדרך חזרה הבטיחו לנו דולפינים. אז הבטיחו. יוצאים ללב ים, כלב הסיפון הקטן והמכוער נובח ימינה והקפטן פונה ימינה. אחר כך הכלב מזנק לחרטום וראשי כולנו פונים לשם בצפייה – אבל לא דולפינים ולא אוצרות חבויים בלב ים! רגע לפני הייאוש הם מופיעים - בהמוניהם! אני חושב שאני לא מגזים בהערכתי שהיו שם בין 100 ל-200 דולפינים. הם שוחים לפני החרטום ובצדי הספינה, והאמיצים שבינינו יורדים לבטן הזכוכית של הספינה ורואים אותם שוחים מתחת למים - מראה נפלא!

 

אסיים בדולפינים, וסיפורי רכיבה נוספים אשאיר לפעם הבאה. להתראות בלה פלמה!

 

הכתבה באדיבות קלאב ג'ירף – חופשות אופני הרים בחו"ל

 


תגובות

דרג:
לא שווה לבקר
התחברות
תגובה
{{comment.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{comment.CreateDate | datetime}}
{{comment.Comment_ClearText}}
תגובה לתגובה



{{child.FirstName}} {{comment.LastName}}
{{child.CreateDate | datetime}}
{{child.Comment_ClearText}}








ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין

לראות ולעשות בסביבה