מונגוליה

 

בשנת 1990 נפטרה מונגוליה מהעול הסובייטי ומאז היא מחזרת אחר שני אדונים:

המטיילים, שכספם מבטיח לשמר את המורשת, וחברות הכרייה, שהזיכיונות שלהן שומרים על הכלכלה יציבה.

 

במונגוליה, שגודלה כמחצית מגודלה של אירופה, יש 3.2 מיליון תושבים. מחציתם חיים בערים; השאר מהווים חלק מהעמים הנודדים האחרונים על פני האדמה, העוסקים בהעברת העזים, הצאן והיאק שלהם משדה מרעה אחד למשנהו.

 

כיום, מונגוליה, שעד שנת 1990 הייתה תחת חסותה של ברית המועצות לשעבר, מתעוררת מהתרדמת הסוציאליסטית ועוברת שינוי. כאשר הקומוניזם התמוטט, הסובייטים נסוגו למעשה בן-לילה והפכו את מונגוליה לעצמאית בפעם הראשונה מזה מאות שנים. מאז, התיירות הפכה לכוח כלכלי רב חשיבות. ההכנסה מתיירות יכולה לחולל פלאים עבור מדינה מבודדת שבה השכר הממוצע הוא 25 או 30 דולר לחודש. היא יכולה אפילו לסייע להגן על הפארקים הלאומיים - שמהווים כמעט כשליש משטח המדינה.

 

למרות השינוי שחל בה, מונגוליה היא מדינת עולם שלישי. ויש שם דברים שאינם נראים הגיוניים לבן המערב, כגון: בנמל התעופה הראשי במדינה אין אורות המראה או מגדל פיקוח.

 

סיור ברכב ברחבי המדינה עובר על פני "דרכי" עפר קשות המנוקדות בשיחי ערבה. הרחובות הסלולים היחידים נמצאים בעיר הבירה ובמספר מקומות אחרים. בנוסף, במקומות רבים, המערביים עדיין נחשבים למוזרים, והאנשים, בייחוד הילדים, בוהים בפליאה באנשים בעלי העור הבהיר, אפילו כאשר הם מברכים אותם לשלום.

 

למרות הנסיעה הקשה, מונגוליה היא מקום נעים. הזרים מתקבלים בברכה בכל זמן ובכל ger (האוהלים העגולים) - מומלץ להשתמש בברכה מסורתית, כגון: Nahoy hari ("החזק את הכלב") או Mal sureg targen tuv ti yu? ("עדר הסוסים שלך בריא?"). הסגידה של המונגולים לטבע, המהווה אמונה מרכזית עבור הבודהיזם ועבור השמאניזם, שתי הדתות השולטות באזור, נמשכת במשך מאות שנים - למרות המאמצים המפרכים של עדת המאמינים הגדולה של המיסיונרים הנוצרים.

 

לשתי הדתות יש מנזרים עתיקים ויפהפיים ואובואוס (ovoos), גלי אבנים שהושארו כמנחות לאלים והמתפללים מכסים אותם בצעיפי תפילה כחולים ממשי המסמלים את השמיים.

 

רוחה הפראית של מונגוליה, מתגלמת במונגולי המפורסם ביותר בכל הזמנים, ג'ינגיס חאן. חאן הופיע מחדש, למרות מאמציהם של הסובייטים להשמיד כל זכר לו במהלך שבעים שנות שלטונם. כיום דמותו מקשטת הכל, החל בחטיפי שוקולד ושטיחים ועד בקבוקי וודקה ואת הפאב האירי Genghis Khan שבעיר הבירה אולן בטור.

 

שובו של חאן הסתייע בזכות התגלית מהמאה ה-19 של כתב היד האבוד שנקרא "ההיסטוריה הסודית של המונגולים", שתורגם והפך לעממי בזכות ספרים, כגון: "ג'ינגיס חאן" של ג'ק ותרפורד. בעוד חאן היה לוחם ברברי שכבש באכזריות בעשרים וחמש שנים שטח גדול יותר מזה שכבשו הרומאים בארבע מאות שנים - המונגולים טבחו 800,000 איש רק במהלך ההשתלטות שלהם על העיר בגדד בלבד - אולם הוא אחראי גם לסחר החופשי, לאלף-בית האוניברסלי, לסובלנות הדתית, למפקד התושבים הראשון ולמערכות הדואר. 

 

בראש רשימת האטרקציות של מדבר גובי (Gobi) נמצאים ה-Flaming Cliffs, שם חיפש הפליאונטולוג הבריטי רוי אנדריוז צ'פמן, אחר החוליה החסרה בין האדם לבין הקוף בשנות העשרים של המאה העשרים, ומצא את התגלית הראשונה בעולם של ביצים וקן של דינוזאור.

 

אבל לבו של מדבר גובי - ושל כל מונגוליה - היא תרבות הנוודים. שליש מתושבי מונגוליה מתפרנסים ממשקים. ולכל מקום שהולכים, אנשים שותים תה בחלב, אוכלים גבינות, או לוגמים איירג (airag, משקה אלכוהולי המבוסס על חלב תוסס של אתון).

 

אנתרופולוגים רבים מאמינים שלפני כ-4,000 שנים, אנשים עם שורשים אסייתיים היגרו מסיביר לאלסקה על פני מיצר ברינג (Bering Strait), ברודפם אחר ממותות צמריריות ולבסוף אכלסו את היבשת. מחקר לגבי DNA מראה התאמה קרובה בין האסקימוסים לבין הבני התוון (Tuvan) של צפון מונגוליה. 

 

מספר הולך וגדל של רועים מונגולים משתמשים בשוק החופשי כדי לשמר את חייהם כרועים. שמונה קהילות נוודים שונות יוצרות קואופרטיב, כדי לקדם הגנה על איכות הסביבה ותיירות ברת קיימא. כחברים, הם מסכימים להפסיק את חיסול שטחי המרעה ואת כריתת עצי  הסקסאול (saxaul,  עץ מדברי ללא עלים) של האזור ולהתחמם במקום זאת בגללי פרות. המבקרים יכולים לשהות עם הרועים המקומיים ולצפות בנשים חולבות את הכבשים ומכינות מאכלי חלב החל ביוגורט וגבינה ועד לארחי (arkhi), וודקה המבוססת על חלב. המטיילים יכולים גם להצטרף למסע רכיבה על סוסים, להשתתף בבניית אוהלי ה'גר' או להשתתף במשחק פולו על גמלים (משחק שנוצר אך ורק בשביל הזרים). זו תיירות בשממה, הכוללת ארוחות צנועות ומגורים ומכוונת למספר ההולך וגדל של אנשים שהגיעו למונגוליה כדי לחוות את המסורת הנוודית שלה.

 

צפונית למדבר גובי, נראה רק לפרקים רכב אחר - בדרך כלל משאית עמוסה בצמר קשמיר שנוסעת דרומה כדי לסחור עם הסינים תמורת מוצרי צריכה, או טנדר מלא בתיירים. השטח מהמדבר הופך לשדות מרעה בוהקים ומשתפלים בגבעות. כאן היו הערבות האסייתיות הגדולות.

 

במורון (Moron), בירת מחוז חובסגול, נערכים לצורך ביקורים בפארק הלאומי חובסגול נור ( Khovsgol Nuur National Park), שם ניתן להצטרף למשלחת של רוכבים. רכיבה על סוסים היא עיסוק נהדר במונגוליה הלא מגודרת, ואחת מהרכיבות המרהיבות והנועזות עוברת דרך חובסגול, הפארק הלאומי הקרחוני של מונגוליה. פסגות ההרים המכוסות שלג היוצרות גבול בין מונגוליה לבין רוסיה משתקפות באגם חובסגול העצום והקר כקרח, הידוע גם כ"פנינה הכחולה קהה".

 

בשונה מהפארקים הלאומיים של ארה"ב, הפארקים של מונגוליה מאוכלסים. ניתן לראות שם אוהלים אינדיאניים חרוטיים (אוהבלי טיפי), ולא אוהלים עגולים (אוהלי גר),

וקומץ אנשים שעומדים על החוף - בני הטסאאטן (Tsataan), או אנשי האיילים. הם חיים מחלב, בשר ומעורות של האיילים. הטסאאטן רועים את בעלי החיים שלהם בכפר הנמצא למעלה במהלך הקיץ ובסתיו הם יורדים לכיוון האגם, שם הטמפרטורות נעימות יותר.

 

המחויבות הנושנה של מונגוליה לסביבה ניכרת בעובדה שהאזור המוגן דמוי פארק, הפארק הלאומי בוגדל חאן (Bogd Khan), הוקם בשנת 1798 קרוב לאולן בטור. לאחר העצמאות, המירו הפקידים שליש מהמדינה לגנים ציבוריים לאומיים.

 

מעבר ההרים ג'יגליג (Jiglig) הוא אחד ממסלולי הנדידה העתיקים של מונגוליה. מדי סתיו, כאשר החורף המקפיא מתקרב, הרועים ברמות הגבוהות יותר של עמק דרחד (Darhat) שמים פעמיהם לג'יגליג בעגלה רתומה לשוורים ועל גבי סוסים כדי לשהות בתקופת החורף באזור האגם. מעמק דרחד ניתן לראות את העיר רנצ'ינלחומב (Renchinlhumbe).

 

ברנצ'ינלחומב צריפי עץ מסותתים בגסות וערמות ענקיות של עצי הסקה נמצאים בכל מקום. לרנצ'ינלחומב יש מוניטין בקרב המונגולים כמקום מיסטי, כמעט מקום שקט ויוצא דופן שאינו מחובר למציאות היומיומית. יש שם רק קומץ של כלי רכב, כולם רוכבים על סוסים. זה המעוז של השמאן המונגולי, ויש שמועות שדברים משונים וקסומים מתרחשים שם.

 

ברנצ'ינלחומב מתקיים פסטיבל נאדאם (Naadam) הכלל ארצי, הכולל את "שלושת סוגי הספורט העיקריים": היאבקות, קשתות ומרוץ סוסים, וגם את משחק השחמט. הוא שונה ממופע הראוה הגדול שהאירוע הפך כאשר הוא מתרחש באולן בטור. כאן הוא הרבה יותר מקצועי וצפוף מאוד.

 

לפסטיבל מגיעים אנשים מכל רחבי המדינה כדי לצפות במתאבקים, לאכול buzz (כופתאות מאודות מבשר סוס), ולראות ילדים בני שמונה רוכבים על סוס ללא אוכף. הילדים באים לשחק, בני הנוער באים לחזר, והמבוגרים באים כדי להתערות בחברה וכולם נהנים מימי הקיץ הקצרים.

 

ניתן לטייל במונגוליה לבד, אבל מחסום השפה, התשתית הלא-בטוחה, והמדריכים הבלתי אמינים הופכים את הנסיעה בטיול מאורגן לקלה יותר ובטוחה יותר. 

 

חברות מומלצות המארגנות טיולים במונגוליה

 

Boojum Expeditions, שבסיסה במונטנה, מתמחה במסעות רכיבה על סוסים מתוכננים ובהתאמה אישית ומארגנת גם טיולים של כלי רכב. המסע שלה בבפארק הלאומי חובסגול נור כולל ביקור אצל בני הטסאאטן או אנשי האיילים). הלינה במלונות, אוהלים או באכסניות כפריות, או במחנות אוהלי 'גר'. 

 

חברת Nomadic Expeditions, שבעליה הוא גולה מונגולי, נמצאת בניו ג'רזי ומנהלת טיולים בהתאמה אישית וסיורים ל-20 איש במיניבוסים ממוזגים.  

 

Bagual Horse Safari מציעה טיולים ייחודיים וחוויות רבות במונגוליה. בין השאר תוכלו לשהות עם הצידים הקזאחים הנוודים והעיטים הזהובים שלהם. 

 

קוד מונגוליה: 976+

 

אתר: Mongolia

 

מונגוליה

אקלים הזמן הטוב ביותר לבקר במדינה הוא מאמצע יוני עד ספטמבר - אף על פי שבמהלך פסטיבל נאדאם, המתקיים ביולי כל שנה, הטיסות בדרך כלל מלאות והעסקים סגורים

 

מונגוליה כתבות אחרונות על מונגוליה

ביקרת במקום מגניב בטיול
האחרון שלכם?
ספרו על זה לכולם!
הוספת נק' עניין
יש לבצע לוגין כדי להוסיף נקודות עניין