בשנת 1502 הגיע לקוסטה ריקה כריסטופר קולומבוס, שבילה בה 17 יום. את שמה הוא עצמו העניק לה: הוא התרשם כל כך מתכשיטי הזהב שענדו המקומיים, וקרא ליבשה הזו קוסטה ריקה, "החוף העשיר", למרות שהרבה זהב לא ממש נמצא כאן.
תהליכי הקולוניאליזציה בקוסטה ריקה היו איטיים מאוד, אבל הספרדים ניקו חלק משטחי היערות, שינו את פני הקרקע ופגעו במקומיים, שהיו די חסרי אונים מול הפלישה האירופית הגדולה. אוכלוסיית המקומיים הצטמצמה במהירות רבה גם בשל היעדר החיסון כנגד המחלות האירופיות. במאה ה-18 הוקמו יישובים חדשים, אך רק עם הבאת הקפה לכאן בשנת 1808 הבינו באירופה את הפוטנציאל הטמון באדמת קוסטה ריקה ומאז היא הפכה משגשגת ועשירה.
כאן תראו יערות מרשימים ומלהיבים וגם חיות בר מיוחדות, שעל חלקן בטח טרם שמעתם. מרשים ומיוחד מאוד בקוסטה ריקה, והביקור הוא חוויה שלא שוכחים במהרה. יש כאן גם תשתית תיירות מצוינת, שמשרתת אלפי תיירים בשנה, הבאים ליהנות מהאטרקציות המקומיות הרבות. אחת האטרקציות הייחודיות לקוסטה ריקה היא טיולי קנופי: מעבר בין צמרות עצי ענק על כבל מתוח ("אומגה").
רוב תושביה של קוסטה ריקה הם צאצאיהם של מתיישבים ספרדיים, שכינו עצמם "טיקוס" (Ticos). התוספת הזעירה - tico - למלים יומיומיות (למשל: amigitico, "חבר קטן"; poquitico, פשוט "קטן"). בנוסף לקסמם האישי, תושביה של קוסטה ריקה משתמשים תכופות בביטוי החיובי Pura Vida ("חיים טהורים") - סוג של מנטרה, שבה משתמשים לקבלת פנים. ואלה חיים טהורים באמת: הטיקוס יהיו גאים לספר לכם, שהצבא שלהם נוסד בשנת 1949 - הם מציינים שזו בהחלט הייתה משימה עבור מדינה שתקועה כטריז בין פנמה לבין ניקרגואה; מדינה, שהעבדות נאסרה בה בשנת 1823 והיא מהווה אחת מהדמוקרטיות הוותיקות ביותר במדינות אמריקה המרכזית. הם עשויים להמשיך להתפאר בשמחה בכך שאצלם נמצא השיעור הגבוה ביותר של ידיעת קרוא וכתוב במרכז אמריקה ושהכבוד שהם רוחשים לסביבה מוחדר בשלב מוקדם ובהדרגה בבתי הספר - והתוצאה היא שהזיהום הסביבתי המקומי הוא מינימלי. חשיבה ירוקה כזו תורמת רבות למוניטין שיצא לקוסטה ריקה כחלוצה בתחום של תיירות אקולוגית - וחשיבה זו, כמובן, מסייעת גם לכך שלמדינה זו יש נוף עשיר בצמחייה שבה בעלי חיים מקפצים בין עלי העצים.
| שטח | 51,100 קמ"ר. |
|---|---|
| אוכלוסייה | 4,300,000 נפש. |
| עיר בירה | סאן חוזה |
| שפה | ספרדית |
| דת | נצרות (קתולים) |
| הפרשי שעות | שמונה שעות אחרי ישראל (כשבישראל 8:00 בבוקר, בקוסטה ריקה 12:00 בלילה). |
| חשמל | 110 וולט. |
| אקלים | קוסטה ריקה גובלת בצפון בניקרגואה ובמזרח בפנמה, ושוכנת לחופי האוקיינוס השקט (ממערב) והים הקאריבי (ממזרח). רכס של שרשראות הרים געשיים מתנשא מהגבול עם ניקרגואה שבצפון מערב ועד הגבול עם פנמה שבדרום מזרח וחוצה את המדינה לשניים. במרכזם של רכסים אלה נפרשת רמה גבוהה ומשני צידיה משתרעות שפלות חוף. האדמה הגעשית הפוריה כאן מאפשרת חקלאות טובה ולכן רוב האוכלוסייה מתגוררת באזור. אורכו של החוף הקאריבי הוא 212 ק"מ. החוף מרשים במיוחד: יש כאן שטחים חוליים וביצות פרא. בחוף האוקיינוס השקט תמצאו תצורות נוף שונות לגמרי - סלעים ומפרצונים קטנים. קוסטה ריקה היא מדינה טרופית, שבה יש שתי עונות: העונה היבשה נמשכת בדרך כלל מדצמבר עד אפריל. בשאר השנה גשום והרבה פחות נעים. מצד שני הטמפרטורות אינן משתנות בהרבה מעונה לעונה. ההשפעה העיקרית על מעלות החום היא זו של הגובה. |
| תחבורה | יש אפשרות להשתמש בטיסות פנימיות בקוסטה ריקה ואף לשכור רכב (בחלק מהמקומות ובעונה הגשומה רצוי לשכור רכב 4X4), אך האופציה הזולה היא מערכת האוטובוסים היעילה. בתוך הערים תוכלו לקחת מונית, אך רצוי להתמקח עם הנהג על המחיר. באזורים מסוימים יש שירותי מעבורות וסירות. |
| דרישות ויזה | ישראלים לא זקוקים לאשרת כניסה לקוסטה ריקה ויכולים לשהות במדינה עד 3 חודשים. |
