גם הטופוגרפיה שלה מגוונת. דרום אפריקה גובלת בנמיביה, בוצואנה, זימבבואה, מוזמביק וסווזילנד. ניתן לחלק את המדינה לשלושה חלקים עיקריים: הרמה המישורית רחבת הידיים (highveld), בקעת קלהארי (Kalahari Basin), ורצועת החוף הנקראת לופלט (lowveld).
דרום אפריקה היא שילוב של ערים גדולות ומודרניות להפליא וטבע פראי, ג'ונגלים וסוואנות בהם בעלי חיים שונים. במדינה זו אפשר לראות בתי כלבו עירוניים מרשימים וגם משפחת אריות מתנמנמת מתחת לעץ בסוואנה הגדולה של אחת משמורות הטבע.
מרבית התיירים המגיעים לדרום אפריקה לא מחמיצים את עולם הטבע המרשים. תמצאו פה שפע של בעלי חיים: פילים אפריקניים, ג'ירפות, ברדלסים, קרנפים ועוד. בפארקים הלאומיים של דרום אפריקה אפשר לערוך סיורי טבע מהנים במיוחד. אבל לא רק עולם חי שופע יש בדרום אפריקה; גם עולם הצומח מרשים מאוד.
ב-31 במאי 1910 קיבלה המדינה את עצמאותה מבריטניה והוכרזה כמדינה בשם "איחוד דרום אפריקה" (Union of South Africa), אולם ב-31 במאי 1961 היא שינתה את שמה ל"רפובליקת דרום אפריקה" (Republic of South Africa).
דרום אפריקה היא אחת הגדולות במדינות אפריקה והעשירה בהן. על אף התהפוכות השלטוניות שידעה המדינה מעצמאותה עד היום, זוהי אחת המדינות היחידות באפריקה שמעולם לא התרחשה בה הפיכה צבאית.
החברה הדרום אפריקאית אינה הומוגנית, אלא מורכבת מגזעים רבים. בעקבות ההתערבבות וההתמזגות של אוכלוסיית הערים, כמו גם הדיכוי המתמשך של תרבויות מסורתיות בשנות האפרטהייד, מתפוגגות תרבויות ישנות ומופיעים שילובים חדשים.
השחורים אינם מקשה הומוגנית, אלא בני שבטים אפריקאים שונים מכל אזורי המדינה, בעלי תרבויות ושפות שונות. בנוסף להם, הגיעו לדרום אפריקה במשך השנים מהגרים רבים מיתר חלקי היבשת השחורה, שנמשכו לעושרה היחסי של המדינה. מבין השחורים, אחת הקבוצות האתניות הגדולות והדומיננטיות היא בני הזולו.
את הלבנים נוהגים על פי רוב לחלק לשתי קבוצות משנה: דוברי אנגלית ודוברי אפריקאנס (הנקראים גם אפריקאנרים או בורים). דוברי האפריקאנס הם בעיקר צאצאי מתיישבים הולנדים, גרמנים, בלגים וצרפתים, מראשוני המתיישבים במאות ה-17 וה-18. דוברי האנגלית הם בעיקר צאצאי קולוניאליסטים בריטים מהמאה ה-19, שאליהם הצטרפו מהגרים מארצות אירופה השונות במהלך המאה ה-20 (ובכלל זה יהודים רבים).
בדרום אפריקה ישנם גם "בני תערובת" שונים, ללא מאפיין אתני ברור. שורשיהם, לרוב, הם תוצאה של יחסי ניצול מיני בין האיכרים הבורים לבנות עבדיהם האפריקאים והאסייתים. הם ברובם דוברים את שפת האפריקאנס כשפת אם.
המטבח הדרום אפריקאי הוא סטנדרטי לחלוטין, אין לו ייחודיות מסוימת, אולי בהשפעת המטבח האנגלי המונוטוני. תוכלו למצוא ארוחה טיפוסית הכוללת סטייק או בורוורס (Boerwors, סוג של נקניקייה), ירקות וצ'יפס. אל תחפשו יותר מדי גורמה, כי לא ממש תמצאו.
תוכלו לעשות פה טיולים אורבניים לחלוטין או להתמקד בטבע. כאמור, דרום אפריקה מציעה גם מזה וגם מזה, ושני פנים אלה מרשימים בה ביותר.
אתר: South Africa
| שטח | 1,221,037 קמ"ר |
|---|---|
| אוכלוסייה | כ-50 מיליון איש |
| עיר בירה | פרטוריה |
| שפה | אפריקאנס, אנגלית, זולו, קוסה, סוואזי, נדבלה, ססותו, סותו, טסנוגה, טסוואנה וונדה |
| דת | 77% מתושבי דרום אפריקה הם נוצרים (ברובם פרוטסטנטים), והיתר מוסלמים, הינדים, יהודים ואחרים |
| מטבע | ראנד דרום אפריקאי (ZAR) |
| חשמל | 220 וולט |
| אקלים | אזורי האקלים מגוונים ונעים בין מדברי, סובטרופי, ים תיכוני והררי. הטמפרטורה הממוצעת בדרום אפריקה נעה בסביבות 20-10 מעלות בחודשים יוני-יולי ובסביבות 35-23 מעלות בחודשים דצמבר-ינואר. אם מטרת ההגעה לדרום אפריקה היא ספארי, כדאי לבוא בחורף הדרום אפריקאי (חודשים יוני-אמצע ספטמבר), מכיוון שלא יורדים הרבה גשמים במשך החורף, העשב קצר והחיות יוצאות לחפש מקווי מים ומתאספות מסביבם. עונת הגשמים מתחילה במחצית השנייה של ספטמבר ונמשכת עד מאי. הקיץ חם במיוחד. |
| תחבורה | הכבישים בדרום אפריקה מפותחים ונוחים מאד, בעיקר בסביבות הערים הגדולות. הנסיעה בכבישי דרום אפריקה היא בצד שמאל, כנהוג ברוב מדינות חבר העמים הבריטי. כדאי לשכור רכב אוטומטי כי המיקום ה"הפוך" של ההילוכים עלול להקשות על הנהיגה. שימו לב: חלק נרחב מהכבישים במדינה מתוחזקים על ידי חברות פרטיות ולכן צריך לשלם אגרה בכניסה. |
