לאחר שנים של התחלות כושלות, של מלחמות והרס, וייטנאם סוף סוף זוכה לרגעי חסד, תודות לדור חדש של יזמים, מסעדנים, מעצבים, בעלי מועדונים ואמנים, שרבים מהם נולדו לאחר המלחמה. זו כבר אינה אותה אומה סגורה שהייתה פה לפני דור שלם. למרות הסטיגמות, מעטים יודעים ששני שליש מהאוכלוסייה היא מתחת לגיל 30 ומשתוקקת לבוא במגע עם העולם הגדול. המדינה עדיין קומוניסטית בעיקרה ומנהיגיה עדיין שמרנים מבחינה חברתית, אך וייטנאמים צעירים סופגים בהתלהבות את התרבות העולמית ומערבבים אותה בשלהם.
בתחילת שנות האלפיים הגיע מספר התיירים שביקרו במדינה לשיא. בניגוד למשוער, דווקא הפחד שלאחר ה-11 בספטמבר שיחק תפקיד חשוב בפופולריות הגדלה של המדינה. "וייטנאם ענייה אך מאורגנת, ויותר מכל נחשבת היום למקום בטוח לתיירים", הכריז ה"ניו-יורק טיימס". כמעט 40 שנה לאחר המלחמה, וייטנאם נחשבת למקום הכי בטוח באסיה, תודות לאוכלוסייה היציבה שבה, מנגנון שיטור יעיל ושיעור פשע זניח. לצד מלונות פאר עלו וצצו כפטריות אחרי הגשם מסעדות ובוטיקים בשכונות חדשות ואופנתיות וטרמינל נוצץ נפתח בהאנוי.
אם כבר הזכרנו את עיר הבירה האנוי (Hanoi), כדאי שנזכיר גם את הו צ'י מין סיטי (Ho Chi Minh City).
לעתים רחוקות מוצאים ששני קטבים כה מנוגדים במדינה אחת. עם אגמים מכוסים ערפל, מראה קולוניאליסטי מתפורר ומזג אוויר קריר, האנוי היא האח הגדול והחושב, שמטפח חיי תרבות ואמנות עשירים. הו צ'י מין סיטי (לשעבר סייגון) היא האחות הצעירה והתוססת: מהירה יותר, חדשה יותר וחמה יותר בכל המובנים. בשנות התשעים נחשבה האנוי כנגררת בעשר שנים מאחורי הו צ'י מין העירונית, עם פחות גורדי שחקים ודיסקוטקים. אך הסצנה הקולינרית של הבירה כיום מתחרה בזו שבהו צ'י מין, ומסעדות ומעצבים רבים התיישבו בשתי הערים במקביל. אפשר לומר שהשתיים מנוגדות ומשלימות זו את זו.
אבל יש לשער שמי שבא לווייטנאם לא מחפש דווקא את פניה המערביות. וייטנאם היא קודם כל ובעיקר כפרים קטנים, נופים מדהימים של ג'ונגלים ואגמים, נהר המקונג הנפלא, חופים, שווקים כפריים וקסם אסייתי.
מטיילים נמשכים אל ווייטנאם בעיקר בשל יופייה הטבעי וקסמם של תושביה החיים בפשטות ובעבודה קשה. הנוף האופייני הוא שדות אורז אינסופיים, שבהם עובדות איכרות לבושות כובע עדול ומחודד בגב כפוף. תוכלו לטייל ליד נהר המקונג הנשפך בדרומה; לבקר בהו צ'י מין סיטי (סייגון לשעבר), העיר הגדולה והחשובה במדינה; לראות את האנוי הבירה; ולהגיע למפרץ האלונג, הנחשב לאחד המפרצים היפים בעולם (אם לא היפה שבהם), ובו 3,000 איים קטנטנים ויפהפיים. שיט בסירה קטנה בין האיים הוא, בעבור רבים, סיבה מספקת להגיע לווייטנאם.
תוכלו להגיע לכאן למקומות שנראים כרחוקים מכל ציוויליזציה, לראות מקדשים עתיקים שנשארו עדות לתרבות קדומה ולטעום מאכלים שלא ידעתם שקיימים. ברוכים הבאים לווייטנאם - מדינה הנטועה בעבר אך עם הפנים להווה.
אתר: Vietnam
שגרירות ישראל
כתובת: Nguyen Thai Hoc 68, Hanoi
טלפון: 43-8433-140 (84)
| שטח | 331,688 קמ"ר |
|---|---|
| אוכלוסייה | 86 מיליון נפש |
| עיר בירה | |
| שפה | וייטנאמית |
| דת | 80 אחוז בודהיסטים מזרמים שונים, השאר בעיקר נוצרים |
| הפרשי שעות | וייטנאם מקדימה את ישראל בחמש שעות |
| מטבע | דונג |
| אקלים | בווייטנאם שורר אקלים טרופי-מונסוני, המשתנה בהתאם לתנאים המקומיים בכל אזור. העונה האידאלית לביקור היא נובמבר-מרץ |
| תחבורה | טיסות הפנים בווייטנאם יקרות יחסית, וכמעט כולן בחברת ווייטנאם איירליינס. האוטובוסים אמנם זולים, אבל הנסיעה בהם לא נוחה: הם צפופים, איטיים וישנים. הרכבות לא מהירות יותר, אבל הן צפופות פחות. האלטרנטיבה המקובלת היא שכירת מיניבוס עם נהג לנסיעה קבוצתית - זה אמנם קצת יותר יקר, אבל שווה את ההשקעה. אופציה אחרת, גם קצת יקרה, היא לשכור רכב עם נהג. |
| דרישות ויזה | יש צורך באשרת כניסה לווייטנאם, שאותה ניתן להנפיק גם בארץ. מחיר הוויזה (לחודש) די יקר, יחסית למדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה. |

